התנהגות ארגונית: תיאור תכונות אישיות
מתוך: מנהל עסקים \ התנהגות ארגונית
כמה תכונות אישיות צריך כדי לתאר אנשים?
מחקרים מראים כי יש 171 תכונות לתאר אישיות, ורק 5 תכונות על שנבנו בעזרת 171 התכונות שבעזרתן ניתן לתאר אנשים: OCEAN
- OPENNESS פתיחות: הנטייה של אנשים להינות מרעיונות חדשים וממקומות חדשים
- CONSCIENTIOUSNESS מסירות: מתאר אנשים שנוטים להיות יותר זהירים, יסודיים, מאורגנים, מתמידיים, קונפורמיסטים.
- EXTRAVERSION מוחצנות: הנטייה לחפש גירויים ולהינות מחברה של אנשים אחרים. נוטים להיות חברותיים, דברן חיובי ביחד לעצמו ולאנשים אחרים.
- AGREEABLENESS נעימות: הנטייה של אנשים להסתדר עם אנשים אחרים, ולהיות רחמנים. נוטים להיות משתפי פעולה, סימפטיים, לא חשדניים.
- NEUROTICISIM נוירוטיות: יציבות רגשי, מתאר נטייה של אנשים להרגיש רגשות שליליים, גישה שלילי, בנאדם מיוסר, יותר מדוכא ונסער.
מחקרים מצאו ש" BIG 5 " יכולים לנבא הצלחה בעבודה בכל מיני תחומים ומקצועות.
- פתיחות: מנבא הצלחה בתוכניות הכשרה , מנבא הצלחה בסביבות של סטרט-אפ ,מנבא הצלחה ביצירתיות. אנשים שיותר פתוחים, קולטים מהר יותר את הדברים החדשים.
- מסירות: בגלל שמודד אנשים כמו להיות אחראי ומסור, למלא אחרי חוקים, דרישות ותשומת לב לפרטים ונכונות להשקיע מאמץ, מנבא הצלחה בעבודה, בביצוע בהרבה מאוד דברים, מצד שני בניגוד לאנשים פתוחים, אנשים אשר טובים במסירות, לא אוהבים שינויים, לא אוהבים להיות במצבים שהכל משתנה, ולכן הם נוטים להיות פחות יצירתיים. בנאדם שהוא יותר מסור ß פחות יצירתי.
- מוחצנות: אנשים חברותיים, מתלהבים, מנבא הצלחה במכירות או בעבודות ניהול.
- נעימות: מתאם חיובי עם עבודות שקשורות לשירות לקוחות, יש לתכונות הזאת מחיר: לנעימות יש מתאם שלילי עם קידום בקריירה.
- נוירוטיות: הנטייה לרגשות שליליים, אנשים שנוטים להיות לא מסופקים בעבודה. כשלוקחים קבוצה של אנשים ושמים את כולם במצב רוח רע, דווקא האנשים הנוירוטיים נוטים לקבל החלטות בצורה יותר טובה.
לא תמיד הסופר תכונות עוזרות לנו לנבא כמו שצריך לפעמים הקטגוריות הכלליות הן לא מספיק ספציפיות, ואם אנחנו רוצים לנבא ביצוע בקונטקסט ספציפי עדיף לנו לחזור לתכונות ספציפיות.
דוגמאות:
תכונה ראשונה ניטור עצמי: הנטייה של אנשים להתאים את ההתנהגות שלהם לקונטקס של הסביבה, האנשים שגבוהים בתכונה הזאת, אנשים שנוטים לקרוא את המצב החברתי ולהתאים את התגובות שלהם למצב. כמו להיות שחקן או פוליטקאי, אנשים שטובים בניהול רושם.
אנשים שלא טובים בתכונה הזאת: מתנהלים עפ"י רגשות, יותר אותנטיים, אין פער בין האמת הפנימית לבין ההתנהגות החיצונית.
* מי שגבוה בניטור עצמי מקודם מספר רב יותר של פעמים. אנשים כאלה מסתכלים על כל מצב ומוציאים את עצמם בצורה הכי טובה שאפשר. אנשים עם ניטור עצמי נמוך יותר יודו באמת , וישאירו רושם פחות טוב.
האנשים שטובים בניטור עצמי יוצרים תחושה שהם דומים למי שנמצא סביבם, אנחנו מעדיפים לקדם אנשים שדומים לנו.
אנשים שיש להם ניטור עצמי גבוה, יותר טובים בלהפעיל אנשים אחרים על מנת להשיג את מה שהם רוצים.
שורה תחתונה: אנשים עם ניטור עצמי, מבחינה סטטיסטית מקודמים מהר ומקבלים העלאות שכר. -> לניטור עצמי יש מרכיב גנטי.
תכונה שניה מסוגלות עצמי: מודד את האמונה של האדם באופן ספציפי , כמה הוא חושב שהוא יכול להצליח במטרה מסויימת.
מחקרים מראים שאמונה במסוגלות עצמית מנבאת הצלחה במקצוע. הצלחה של מרצה נקבעת לפי כמות הפירסומים שלו , ונמצא שאנשים אשר מאמינים במסוגלות עצמית, עושים הרבה יותר דברים בו זמנית, ומפרסים הרבה פירסומים בו זמנית. עצם האמונה העצמית באה לידי ביטוי.
סיטואציה : טל הולך מהר לפגישה בצד השני של הקמפוס ונתקל במישהו שרוע בכניסה לבניין שמבקש את העזרה שלו
האם טל יעזור או שימשיך ללכת?
באופן כללי נרצה לדעת יותר על הבנאדם, רוב האנשים חושבים שצריך לדעת יותר על האופי שלי.
מחקרים מראים כי תקרת הניבוי היא מקסימום 0.3 בין הבדלים אישיים בתכונה מסויימת לבין התנהגות אנשים אלא במצב חדש. תקרת ניבוי – המקסימום שאנחנו יכולים לנבא איך תכונת אופי מסויימת תנבא התנהגות של מישהו במצב אחר. (0.3 בריבוע (המתאם בריבוע), זה נקודות השונות המוסברת אז 9 אחוז זה יכולת הניבוי). אם טל בנאדם אמפתי, 9 אחוז זה הסיכוי שבגלל שהוא אמפתי הוא יעזור לאיש השרוע.
חוזק הקשר בין תכונת האישיות של טל לבין אם הוא יעזור היא מקסימום 0.3.
למעשה כדי להבין אם טל יעזור או לא יעזור אנו נרצה לדעת דברים אחרים למשל: איך הבנאדם לבוש , אם הוא לבוש בצורה מכובדת או לבוש עם בגדים קרועים, האם הוא מרגיש טוב, כל מיני דברים שקשורים למצב.
במחקר של התערבות צופה מן הצד: דרלי ובטסון העמידו אנשים במצב דומה כמו למצב של טל, לניסוי קוראים "ניסוי השומרוני הטוב" לקחו סטודנטים שהיו צריכים להעביר דרשה בבניין ליד , ואת חלקם הלחיצו וחלקם לא, בדרך לבניין שתי הקבוצות של הנבדקים, רואות בנאדם שרוע , ומבקש עזרה. מסתבר שלסטודנטים שהיה זמן 63% עצרו לעזור לבחור השרוע, ורק 10% מאלה שאיחרו עצרו לעזור לבחור השרוע.
מה שעוד יותר מדהים, שהדרשה שהם היו צריכים לתת היא "השומרוני הטוב".
גם דברים קטנים במצב יכולים להשפיע בצורה קיצונית על ההחלטות שלנו.
דוגמא אחרת: אחוזי הסכמה לתרום איברים , למה במדינות מסוימות יש אחוזי הסכמה גבוהים יותר ולהפך? למעשה מסתבר שההבדל היחידי, היא המדיניות לגבי תרומת איברים. אין שום הבדלים אידיאולוגיים, או הבדלי דת. במדינות שלא תורמות איברים יש אסטרטגיה של למלא מסמכים ולבקש לתרום , ובמדינות שאחוזי התרומה בהן גבוהים , יש חובה לתרום ועל מנת לא לתרום יש להגיש טפסים.
