עמדת ארצות הברית ובריטניה בשאלת הצלת היהודים בשואה- סיכום

עמדת ארצות הברית ובריטניה בשאלת הצלת היהודים

החל מ-1941 מתחילות להגיע ידיעות בדבר רציחתם של יהודים במזרח. ידיעות אלה לא היו ברורות מספיק, ועם התרבות הידיעות ב-1942, התמונה החלה להתבהר וקשה היה לפקפק במהימנותן של כל-כך הרבה ידיעות. הידיעות התקבלו ע"י עדי ראייה, יהודים שהצליחו לברוח ואנשים מן המחתרת הפולנית.

באוגוסט 1942, קיבל גרהרד רינגר, שהיה נציג הקונגרס היהודי העולמי בשוויץ, מידע לפיו גרמניה מתכננת להשמיד את יהודי אירופה בגז. רינגר העביר את המידע הזה למשרדי החוץ של בריטניה וארה"ב. רק כעבור שלושה חודשים התפרסם המידע שהעביר רינגר, על-דפי העיתונות. פרסום זה נעשה ע"י הרב הציוני, סטפן וייז, ועד מהרה התפרסם המידע גם במדינות נוספות. חודש לאחר מכן, התפרסמה הצהרה משותפת של בעלות הברית המאשרת את התוכנית הגרמנית להשמדת היהודים. עוד נאמר בהצהרה, כי מדינות בעלות הברית מתחייבות להעמיד לדין את האחראים לביצוע התוכנית.

* אפריל 1944 נמלטו מאושוויץ שני יהודים סלובקים רודולף ורבה ואלפרד וצלר. לאחר מסע בריחה שנמשך כחודש, הם הגיעו לעיר זילינה שבסלובקיה, ושם מסרו לראשי הקהילה היהודית מידע מפורש על תיאור המחנה אושוויץ בירקנאו ועל הנעשה בתוכו. ביוני 1944 הגיע דוח ורבה-וצלר ליד בעלות הברית.

וועידת ברמודה:

באפריל 1943 התכנסה וועידת ברמודה, בה ישבו אנגליה וארה"ב, כדי לדון בשאלת פליטי המלחמה בכלל (לא רק היהודים). אף ארגון יהודי לא הוזמן להשתתף בוועידה, וכל יוזמה מצד ארגון שכזה נדחתה, בטענה שאין לנהל משא ומתן עם גרמניה עד שתיכנע סופית בשדה הקרב.

עיקר החלטות הוועידה, היה כי ארה"ב ובריטניה לא יקצו אניות להצלת הפליטים ולא ינוהל משא ומתן עם גרמניה על גורל האזרחים. ארצות הברית טענה שאינה יכולה להגדיל את מכסת ההגירה לטובת הצלת היהודים. ובריטניה המשיכה לדבוק במדיניות הספר הלבן של 1939. בספר הלבן נקבעו הגבלות על כניסת יהודים לארץ ישראל, אנגליה אפשרה את כניסתם של 75,000 יהודים לאורך חמש שנים.

נראה כי מטרת הוועידה היתה פחות להתמודד עם שאלת הצלת היהודים ויותר להרגיע את דעת הקהל העולמית.

שאלת הפצצת אושוויץ

מאפריל 1944 נתבקשו ארה"ב ובריטניה להפציץ את מסילות הברזל שהובילו לאושוויץ-בירקנאו , כאשר יהודי הונגריה רוכזו לפני השילוח לאושוויץ.

ארה"ב ובריטניה סירבו לביצוע ההפצצה ולכך נתנו שלושה נימוקים:

1)     אין להפנות משאבים צבאיים לשחרור הפליטים. ארה"ב חששה כי הפניית כוחות לעבר המחנה אושוויץ תספק לגרמניה יתרון בשדה הקרב.

2)     למבצע עשויות להיות השלכות מסוכנות, מאחר והוא עשוי להוביל את גרמניה לפעולות נקמה.

3)     אושוויץ נמצא במקום מרוחק, ולמטוסים יהיה קשה מאד להגיע עד אליו.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי / השואה

האם גם לבעלי חיים יש זכות לחיים?

הזכות לחיים היא הזכות הבסיסית ביותר שלנו, אך האם גם לחיות מגיעה להיות הבעלים של החיים שלהן? טיעונים פילוסופים לזכויות בעלי חיים

עצות לפרודוקטיביות מאריך פרום

האם להיות עסוק זה להיות פרודוקטיבי? לפי אריך פרום, פוריות אמיתית היא לא לעשות הרבה אלא לממש את מי שאנחנו דרך מה שאנחנו עושים

עוד דברים מעניינים: