פילוסופיה של הנפש בתקופתנו : המאפיין הנפשי והבעיה הפסיכופיזית
מתוך: פילוסופיה של הנפש בתקופתנו – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – תנו לנו לייק!
המאפיין הנפשי והבעיה הפסיכופיזית
בהקשר הדיון בבעיה הפסיכו פיזית יש לדון במאפיין של מצבי הנפש. האם ניתן מבעיית המאפיין המבחין ניתן לפתור את הבעיה הפסיכופיזית? (זה בעיקר ביחידה 1 סעיף 4.1).
הטיעון אינו תקף, כי הוא דורש הוספת הנחה שעושה אותו טיעון מעגלי:
א. מכוונות היא מאפיין מבחין
ב. למצבים פיזיקליים אין מכוונות
לכן,
מצבי נפש אינם מצבים פיזיקליים.
לטיעון זה אין בעיה צורנית. הבעיה היא בביסוס של הנחה 2.
אבל, בשביל לבסס את 2 צריך לומר קודם שמצבים פיזקליים אינם מצבי נפש (ולכן אין להם מכוונות), ולכן אין להם מכוונות. זו הנחת המבוקש, כי המסקנה דרושה לנו עוד בשלב המסקנות. (ניתן לראות במצגת של השיעור את הטיעון במפורט).
על מנת לבסס את (2) מתוך הנחת המאפיין המבחין (הנחה 1) הנחנו מלכתחילה כי מצבי נפש אינם מצבים פיסיקליים:
(1) מכוונות היא המאפיין המבחין של מצבי נפש
(1') מצבי נפש אינם מצבים פיסיקליים (=הנחה מובלעת, עומדת ברקע של היכולת לגזור את (2) מתוך (1)
(2) למצבים פיסיקליים אין מכוונות
לכן
מצבי נפש אינם מצבים פיסיקליים
אולם זוהי הנחת המבוקש! אין להניח את מה שרוצים להוכיח
נדגיש, שאלת המאפיין המבחין איננה מכריעה את הבעיה הפסיכופיזית, אבל היא רלוונטית, כי כל דיון בבעיה הפסיכו-פיזית יהיה קשור למיוחדות של מצבי הנפש.
- שאלת המאפיין המבחין אינה מנביעה במישרין תשובה לבעיה הפסיכופיסית אך היא עודנה רלוונטית עבור הבעיה הפסיכופיסית, שתבקש לברר את מעמדה של נפשיות ביחס לעולם הפיסיקלי, גם לאור המיוחדות של התחום הנפשי
