סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: חלוקת הזיכרון לטווח ארוך לתת מאגרים: תהליכי (פרוצדורלי) ומוצהר (דקלרטיבי)
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
חלוקת הזיכרון לטווח ארוך לתת מאגרים: תהליכי (פרוצדורלי) ומוצהר (דקלרטיבי)
- זיכרון מוצהר (דקלרטיבי- מה?)- הזיכרון המוצהר (אפיזודי וסמנטי) נוגע למידע שהמאפיין אותו היא היכולת ללמדו בעזרת תיאורים מילוליים, מידע הנלמד בעזרת צעד לימוד בודד ומידע שקל לשכחו. השליפה מתוך המאגר הזה היא תהליך הכרוך במודעות. העדויות המוצקות ביותר לקיומה של חלוקה בין זיכרון תהליכי למוצהר מקורן בדיסוציאציות נוירופסיכולוגיות כפולות בין שני זיכרונות אלו. חולי אמנזיה מראים זיכרון חבוי תקין יחד עם זיכרון גלוי פגום ביותר.
- זיכרון תהליכי (פרוצדורלי- איך?) – נוגע למידע המאופיין בקושי ללמדו בעזרת תיאורים מילוליים, מידע הדורש צעדי לימוד רבים עד שהוא נרכש ואז קשה לשכחו. זהו זיכרון המכיל ידע אודות מיומנויות מוטוריות ותפיסתיות והוא נשלף באמצעות הנהגות גלויה ולא באמצעות חשיבה. הוא יכול לבוא לידי ביטוי באופן אוטומטי בהעדר קשב מכוון. מידע תהליכי מיוצג בעזרת מערכות הפקה, הבנויות מאבני יסוד של יחידות הפקה בעלות מבנה "אם-אז". כאשר מתקיים התנאי אם החלק של אז מתבצע או כהתנהגות חיצונית או כהתנהגות מנטאלית פנימית ובכל מקרה ביצוע הפעולה מחייב רישום בזיכרון העבודה של מה שצריך להתבצע. תמיכה נוירופסיכולוגית בזיכרון התהליכי – תמיכה בין זיכרון מוצהר ותהליכי ניתן למצוא מדיסוציאציה כפולה שאפשר למצוא בתפקודי חולים הלוקים במחלות נוירולוגיות. במקרי אמנזיה רבים הזיכרון המוצהר נפגע (או לפחות האפיזודי) אך לא הזיכרון התהליכי כגון היכולת לבצע מיומנויות מוטוריות. לעומת זאת אנשים בעלי פגיעות נוירולוגיות כגון מחלת פרקינסון וכדומה מראים זיכרון מוצהר תקין אך יש להם פגיעה סלקטיבית במערכת הפרוצדורלית. סוג אחד של זיכרון תהליכי הוא הזיכרון החבוי – זיכרון חבוי הינו זיכרון הבא לידי ביטוי במטלות שבהן אין כל הפניה מודעת לעבר. סוג זה של זיכרון התגלה במבחני זיכרון הנקראים מבחני זיכרון חבוי. במבחני זיכרון גלוי נבדקים מתבקשים לזכור אירועים קודמים בצורה מודעת ובמבחני זיכרון חבוי הנבדקים אינן מתבקשים לזכור אירועים קודמים אך נבדקת השפעת זיכרונות מאירועים אלה על ביצוע המטלה. כדי להביא לידי ביטוי את הזיכרון החבוי נדרשות מטלות מתאימות כגון מטלת הזיהוי התפיסתי, במטלה זו מציגים לנבדקים בשלב הלמידה רשימת מילים כאשר כל מילה מוצגת למשך 5 שניות ולאחר פרק זמן מדקות אחדות ועד תקופות ארוכות יותר על הנבדקים לבצע מטלת תפיסה שבה מציגים לפניהם מילים לפרק זמן קצר והם מתבקשים לזהותן. חלק מהמילים הוצגו בשלב הקודם אך אין כל הפניה של הנבדק להשתמש בזיכרונו לביצוע המטלה. הממצאים הראו כי הנבדקים מזהים יותר מילים שכבר הוצגו מאשר מילים שא הוצגו להם קודם – ממצא זה נקרא אפקט החזרה המוגדר כזיכרון הטוב יותר הנמצא בעבור פריטים שנלמדו לעומת פריטים שלא נלמדו במטלות שאינן מפנות באופן מודע לעבר. אחת הסיבות העיקריות לעניין הגדל במטלות זיכרון חבוי היא העובדה שחולים הלוקים באמנזיה חריפה וקשישים המראים יכולת זיכרון נמוכה כשהיא נבחנת במטלת זיכרון גלוי, מגלים זיכרון נורמאלי כשהזיכרון נבחן במטלות זיכרון חבוי. ישנם תמיכות נוספות (למעט אמנזיה) שהזיכרון החבוי והגלוי הם מערכות זיכרון נפרדות. ממצא נוסף מתקבל מדיסוציאציות כפולות בין מטלות של זיכרון גלוי ומטלות של זיכרון חבוי בקרב אנשים בריאים. נמצא כי ישנם משתנים שמשפיעים על הזיכרון הגלוי ולא על החבוי כגון אם מפנים את תשומת הלב של הנבדקים למשמעות המילים בזמן הלמידה, חל שיפור ניכר ביכולתם לזכור את המילים. כלל זה תקף רק לגבי מטלות של הזיכרון הגלוי. דוגמה הפוכה היא שינוי אופנות בין זמן הלמידה לזמן המבחן (כלומר המילים מושמעות בזמן הלמידה אך מוצגות חזותית בזמן המבחן) מוריד את ביצועי הנבדקים במטלות של זיכרון חבוי ואינו משפיע לרעה על ביצועי הנבדקים במטלות של זיכרון גלוי. כמו כן זיכרון חבוי עמיד יותר כנגד שכחה בהשוואה לזיכרון הגלוי. עפ"י סברה אחת קיימות מערכות שונות לחלוטין לזיכרון גלוי ולזיכרון חבוי, הממוקמות במקומות שונים במוח ומושפעות מגורמים שונים. המערכת הבאה לידי ביטוי במבחנים גלויים היא המערכת האפיזודית, מערכת זו מושפעת ממשמעות המילים ולכן הביצועים בה משתפרים ככל שהנבדק מפנה יותר תשומת לב למשמעות זו. המערכת הבאה לידי ביטוי במטלות של זיכרון חבוי הנה מערכת הנקראת מערכת ייצוג תפיסתית (PRS), זוהי מערכת זיכרון נמצאת בממשק בין מערכות התפיסה לבין מערכות הזיכרון והיא רושמת שינויים המתרחשים בזמן עיבודו הראשוני ביותר של הגירוי המוצג, בזמן שמחושב הייצוג התפיסתי שלו (ייצוג תפיסתי נוגע לתבנית התפיסתית של הגירוי בלא הצמדת כל משמעות לתבנית זו). השינויים המתרחשים ב-PRS בעקבות עיבודו של הגירוי הם אלה המשפיעים לטובה על ביצועי הנבדק כאשר הוא נתקל באותו הגירוי שנית, כלומר הרישום התפיסתי המתבצע עם כל הצגה של הגירוי הוא האחראי לאפקט החזרה. לפי הסבר זה שינוי האופנות משפיע לרעה על ביצועים במטלות של הזיכרון החבוי כי רישום השינויים מתבצע רק במערכת התפיסתית הקולטת את הגירוי ולא במערכת האחת שבה מתבצע המבחן. אפשר לפרש דיסוציאציות אלו בעובדה שלפיה מבחנים גלויים משתמשים במידע האגור בזיכרון האפיזודי לעומת מבחנים החבויים המשתמשים במידע האגור ב – PRS.
