טום רובינס (tom robbins) הוא סופר אמריקאי חשוב שרק מעטים בארץ מכירים ואין ספק כי עובדה זו היא מצערת ביותר. טום רובינס מייצג זרם ספרותי שמיעט לחדור לישראל ואל הטעם הרווח של צרכני הספרות. מדובר בזרם סוריאלסטי-פסיכדלי שאולי הייצוג היחידי הבולט שלו שכן חדר לעולם הספרות בישראל ולטעם הפופולארי הוא "פחד ותיעוב של לאס-וגאס" של האנטר ס.תומפסון. את הזרם הזה מכנים לעיתים ספרות lsd בשל אופיין המטורף וההזוי של העלילות. כמו ב"פחד ותיעוב בלאס וגאס" גם הספרים של טום רובינס מתאפיינים בעלילות פרועות המתפצלות לתת עלילות קטנות וכוללות דמויות ססגוניות משולי החברה. תום רובינס פרסם כ-10 ספרים במהלך הקריירה שלו, שהחלה עוד בשנות השישים לאחר ששב משירות צבאי בקוריאה. חלק מספריו זכו להצלחה ניכרת והציבו אותו בתור סופר קאנוני של הסוגה הספרותית והתנועה החברתית שאליה הוא משתייך וכיום ישנם רבים הרואים בו סופר דגול.
אך עם זאת טום רובינס תורגם רק מעט מאוד לעברית וספריו המתורגמים לא זכו כאן להצלחה יתרה. אולי הבולט שבין ספריו המתורגמים של תום רובינס הוא "איך גורמים לאהבה להישאר" ולצידו ניתן גם לציין את "נכים פראיים ששבו הביתה מארצות החום. אולם ספריו החשובים ביותר, jitterbug perfum ו-even cowgirls get the blues שיכול להיות מתורגם בצורה חופשית בתור "אפילו קאובוי איות חוטפות את הבאסה". even cowgirls get the blues מספר את סיפורה של בחורה שנולדה עם אגודלים גדולים בצורה יוצאת דופן שחיה בתור טרמפיסטית נצחית ונקלעת לשלל הרפתקאות מין, פשע וסמים. העיסוק בשוליים החברתיים מאפשר לספריו של טום רובינס לעסוק בנושאים חברתיים מתוך מגמה חריפה של ביקורת וניסיון להציע אלטרנטיבה למיינסטרים. ייתכן וזהו הדגש הכל כך אמריקאי המופיע בספריו של טום רובינס שמונע ממנו להיות רלוונטי לקורא הישראלי. אך עם זאת הנושא של תום רובינס הוא דוגמה טובה כיצד אנו מקבלים אלינו רק את תרבות המרכז של העם שממנו אנו שואבים מוצרים תרבותיים אך מקבלים אותה ללא הריאקציה והמחאה שמאזנת אותה, וכך היא עלולה להיות הרסנית הרבה יותר.
