פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: ניבוי העמדות באמצעות ההתנהגות
המחקר מראה כי אנשים נוטים לשנות את עמדותיהם כך שיתאימו להתנהגות שלהם – זה נובע מדחף חזק לרציונליזציה והצדקה של ההתנהגות שלנו והצורך למזער חוסר עקביות בין ההתנהגות לעמדות.
תיאוריות של עקביות קוגניטיבית
תיאוריות אלו מנסות להצביע על המקורות הנפוצים ביותר לרציונליזציה שבה אנו משתמשים על מנת לייש בקו אחד את עמדותינו עם התנהגותנו. נסקור מספר תיאוריות.
תיאוריית האיזון (Balance Theory)
התיאוריה המוקדמת ביותר בתחום זה הנה של פריץ היידר – Balance Theory – שטען כי בני האדם שואפים לאיזון בין האמונות, הקוגניציות והרגשות שלהם.
לדוג', אם שניים מהחברים שלך אינם אוהבים זה את זה – זה יוצר חוסר איזון. על פי היידר נשקיע אנרגיה פסיכולוגית על מנת להשיג איזון במערכת יחסים זו. נוכל לפתור זאת למשל, על ידי כך שנאהב את אחד החברים יותר מהשני או שנחליט שהריב ביניהם נובע מאי הבנה.
ניתן לומר ש-3 פריטים הינם מאוזנים אם התוצר של 3 הרגשות לגביהם הוא +. לדוג', אויב שלנו (-) לא נאהב (-) על ידי מישהו מסוים. על מנת לאזן זאת עלינו לאהוב (+) את אותו אדם (שלא אוהב את האויב שלנו) כך שהתוצאה תהיה: (-) × (-) × (+) = (+). פרסומות עושות שימוש בתיאוריה זו – הן גורמות לסלבריטי (+) לומר דברים טובים (+) על מוצר מסוים, זה מפעיל עלינו לחץ פסיכולוגי, כך שניטה לאהוב את אותו מוצר (+) על מנת לאזן את המשוואה.
מחקרים שבודקים זאת עושים את זה באמצעות הצגה של שני יחסים מתוך שלושה ובדיקה של ההשלמה שהנבדק מספק (לרוב הנבדק נוטה לספק השלמה שמאזנת את המשוואה) או הצגה של מערכות מאוזנות ולא מאוזנות, ולאחר מכן – השוואה בין מספר המערכות המאוזנות שזכרו לבין מספר המערכות הבלתי-מאוזנות שזכרו (אנשים זוכרים ומעריכים יותר מערכות מאוזנות), או לחילופין, בדיקה של כיצד הנבדקים מדרגים את המערכות לפי מידת חיבה כלפיהן. לדוג', בסיינפלד קל יותר לזכור שג'רי, ג'ורג' ואיליין אוהבים זה את זה מאשר שקרמר אוהב את ג'רי וניומן אבל ניומן וג'רי שונאים זה את זה.
