פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: ידע מוקדם ומבני ידע
הידע הקיים שלנו עוזר לנו להבנות באופן נכון אירועים חדשים ומשפיע על שיפוט חברתי. לדוג', הידע שלנו על טבע האדם ועל ההקשר הקיים עוזר לנו להחליט האם אדם בוכה מאושר או עצב.
קיימים שני תהליכי עיבוד סימולטניים:
- תהליך Bottom-Up: תהליך מנטלי בו אדם קולט מידע ומנסח מסקנות בהתבסס על הגירויים בהם הוא נתקל (תהליך המונע על בסיס המידע – "Data Driven").
- תהליך Top-Down: תהליך מנטלי בו אדם מסנן ומפרש מידע חדש לאור מידע וציפיות מוקדמים (תהליך המונע על בסיס תיאוריה – "Theory Driven").
ידע מוקדם הנו הכרחי להבנה ולשיפוט. ע"פ אילו עקרונות אנו עושים שימוש בידע שלנו? עקרון אחד הוא שהמידע מאורגן במבני ידע (Knowledge Structures): קונפיגורציות קוהרנטיות המכילות פיסות מידע הקשורות זו לזו (מכונה גם סכמות, Scripts, Frames, Prototypes, Personae). אנו נשתמש במושג סכמה. יש לנו סכמה לדברים שונים בחיינו כגון מסעדות מזון מהיר (אוכל זול, מבחר מצומצם, רשתות, עיצוב בצבעים בהירים וכו').
האופן בו סכמות משפיעות על השיפוט
ללא הסכמות חיינו היו מבולבלים, אך הסכמות יכולות לפעמים להוביל אותנו לאפיון שגוי של העולם.
קשב:
מאחר והקשב שלנו מוגבל, הסכמות שלנו מסייעות לנו להסב את הקשב לאירועים חשובים ולהתעלם מהשאר. מחקר המדגים זאת: נבדקים צופים בסרט וידאו בו הם מתבקשים לספור את מסירות הכדור שאחת משתי קבוצות (שחורים או לבנים) מבצעת. במהלך הסרט עובר בין השחקנים אדם בתחפושת גורילה, אבל הנבדקים לא שמים לב לכך מאחר והיו מרוכזים במטלה שניתנה להם.
הסקה והבניה:
במחקר בנושא קבוצה אחת של נבדקים צפתה במילים "הרפתקני, בטוח בעצמו, מתמיד" ואילו קבוצה אחרת צפתה במילים "הרסני, אדיש, יהיר, עקשן". לאחר מכן, שתיהן קראו את אותה הפסקה על אדם הרפתקן שנוהג לעסוק בספורט אתגרי ואינו זקוק לעזרתו של אף אחד. לבסוף, הנבדקים נתבקשו להעריך את אישיות האדם. המילים בהן הקבוצות צפו גרמו להם להטרמה (Priming) של המסקנות לגבי האדם – הקבוצה הראשונה נתנה לו הערכה חיובית יותר מאשר השנייה.
כלומר, המידע שקיים בראשנו משפיע על ההבניה שלנו למידע חדש. סביר יותר שתופעה זו תתרחש כאשר המידע החדש הנו מעורפל. במקרים כאלו, אנו מעדיפים להסתמך על תהליכי Top-Down על מנת לפצות על המידע החסר שהתקבל בתהליכי Bottom-Up.
זיכרון:
מאחר והסכימות משפיעות על הקשב, הן משפיעות גם על הזיכרון שכן אנו נוטים לזכור טוב יותר אירועים להם הפנינו את הקשב. להשפעה על הזיכרון יש גם השפעה על השיפוט שכן פעמים רבות אנו נעזרים במידע מהזיכרון על מנת לבצע שיפוט.
מחקר המדגים זאת: נבדקים נתבקשו לצפות בסרט וידאו המציג זוג אנשים אוכלים ארוחת ערב, כשלמחצית מהנבדקים נאמר שהאישה הינה ספרנית ולחצי השני נאמר שהאישה מלצרית. הסרט הכיל מספר שווה של פריטים העונים לסטריאוטיפ (סכמה) של ספרנית ושל מלצרית (לדוג', שתיית יין לעומת בירה, קבלת מתנה של ספר היסטוריה לעומת רומן רומנטי). לאחר מכן, הנבדקים נשאלו שאלות לגבי הפריטים הללו ונמצא כי הנבדקים נטו יותר לזכור מידע שתואם את הסכמה עליה חשבו.
מחקר זה מראה כי הסכמות עלולות להשפיע על הזיכרון באמצעות השפעה על תהליך הקידוד – האופן בו המידע מקוטלג במוח. עם זאת, הסכמות עשויות להשפיע גם על שלב השליפה: ניתן לבדוק זאת על ידי מתן הסכימה רק לאחר החשיפה לאחר הקידוד, ולא לפניו, כך שהסכימה לא תוכל להשפיע על הקידוד. נמצא שמניפולציה זו לא משפיעה על הזיכרון באותה המידה שמניפולציה על הקידוד משפיעה, אך לעתים כן יש לה השפעות משמעותיות.
לפיכך, נראה כי הסכימות משפיעות על הזיכרון גם דרך הקידוד וגם דרך השליפה, אך לרוב ההשפעה על הקידוד חזקה הרבה יותר.
האופן בו מידע נכנס ממופה לתוך סכימות קיימות
לרוב, במציאות אנו לא בוחנים מידע באמצעות סכימה בודדת (כפי שנעשה במחקר הנ"ל) – אלא מספר סכמות שונות – לדוג', אנו עשויים לדעת שהאישה היא לא רק ספרנית אלא גם רפובליקנית, בשלנית טובה וכו'. אם כן, כיצד יודעים איזו סכמה מופעלת בעת קליטה המידע החדש? על מנת שסכמה תנחה את הפירוש של המידע החדש, צריכה להיות אסוציאציה כלשהי בינה לבין המידע. לפיכך, עלינו לבחון מה קובע האם תיווצר האסוציאציה הזו.
דימיון/התאמת מאפיינים (Feature Matching)
הגורם המכריע ביותר בהפעלת הסכמה הוא דמיון בין מאפייני הסכמה לבין מאפייני המידע. לדוג', כדי לקבוע האם אירוע מסוים הוא חתונה או לוויה נבדוק מאפיינים מסוימים כגון צבע הבגדים, הימצאות של שמפניה וכו'. כלומר, מאפייני האירוע אומרים לך באיזה סוג סיטואציה מדובר והסכימה שמופעלת מסייעת בפירוש נוסף של האירוע.
לעתים אנו עשויים להפעיל את הסכמה הלא נכונה, מה שיוביל לפירוש שגוי של הסיטואציה. מקרים כאלו עשויים לקרות כשלסכמה ולאירוע יש מאפיינים מלאכותיים משותפים, למרות שאין התאמה במאפיינים אחרים. לדוג', לנבדקים הוצגה דילמה היפותטית בה מדינה מסוימת מאויימת על ידי מדינה טוטליטארית גדולה והיא מבקשת עזרה מארה"ב. על הנבדקים להכריע האם ארה"ב צריכה להתערב או לא. נמצא כי מתן רמזים המזכירים את מלחמת וייטנאם (אנשים עוזבים את המדינה על גבי סירות, ממזרח יש ים וכו') יוביל למדיניות של אי-התערבות ומתן רמזים למלחמת העולם ה-II (אנשים עוזבים את המדינה בקרונות רכבת, ממזרח יש מדינה אחרת וכו') יוביל למדיניות התערבות. כלומר, מאפיינים מסוימים, אשר הינם לא רלבנטיים לסוגיה, גרמו להפעלה של סכמות ולפירוש מסוים של המצב.
ציפיות:
לעתים הציפיות שלנו לגבי אירוע מסוים מובילות להפעלה סכמות. אם הציפיה אכן מתממשת, אנרגיה מנטלית רבה נחסכת. לדוג', הפעלה מראש של סכמת "התמקחות" מאפשרת לאדם להתעלם מהמחיר הראשוני ולתת הצעה משלו מבלי לחוש חרדה, בעוד אי הפעלה של הסכמה עשויה לגרום לאדם להתבייש להציע הצעה משלו.
Recent Activation:
דרך נוספת להפעלה מוקדמת של סכמה היא Recent Activation – סכמות שהופעלו לאחרונה נוטות להיות נגישות יותר לשימוש נוסף. דוג' לכך הוא אפקט ההטרמה בניסוי בו תואר אדם הרפתקן (שתואר תחת "הסקה והבניה").
מודעות לאקטיבציה – הכרחית או לא?
המחקר מראה כי האדם לא צריך להיות מודע לגירוי מסוים על מנת שהוא יגרום לו להטרמה של סכמה מסוימת.
מחקר המדגים זאת: מראים לשתי קבוצות נבדקים מילים באופן תת-סיפי (Subliminal – מתחת לסף המודעות) – קבוצה אחת צופה במילים עוינות וקבוצה אחת צופה במילים בלתי-עוינות. לאחר מכן הם מתבקשים לקרוא קטע קצר על אדם שביצע מעשים עוינים במקצת ולדרג את אופיו. נמצא שאלו שנחשפו למילים עוינות נתנו דירוג שלילי יותר לאדם מאשר הקבוצה השניה.
