היסטוריה פוליטית-סיכום: מרד הבוקסרים בסין

היסטוריה פוליטית-סיכום: מרד הבוקסרים בסין

הפיכת 1898 השיבה אישים ממנצ'וריה (צפון מזרח סין) לעמדות מפתח במקום הסינים השורשיים. אנשים אלו רכשו את ליבה של הקיסרית האלמנה צישו, דחו את דרך הפשרה והדיפלומטיה והציגו מדיניות של התנגדות קשוחה לרצון המעצמות לנצל כלכלית את משאביה של סין. רגשות שנאה לזרים התפשטו בקרב שכבות נרחבות בסין, אשר ראו בנוכחות צירים זרים יהירים, מיסיונרים תוקפניים וסוחרים תאבי-בצע פגיעה בגאווה והערכה עצמית של סין.  תחושת העוול הביאה לרצון לנקם.  בין היתר הייתה התנגדות רבה לפלישת המיסיונרים הנוצרים שנתפסו ככת סוטה, לא הצליחו רבות במאמציהם ולכן פיתו סינים עניים בהטבות כלכליות ומשפטיות.  בנוסף החלו רגשות התמרמרות כנגד האימפריאליזם. התגברות היבוא לסין בעת "מלחמות האופיום"  במאה ה-19 הורידו את מחירי הסחורות המקומיות והובילו למיתון כלכלי קשה, שכלל גרעון מסחרי גדול.  מסילות הברזל שסללו הנוכרים שיבשו כליל את מערכות התקשורת המסורתיות, ורבים איבדו את פרנסתם. לצד  המצוקה הכלכלית העיבו גם שורה של אסונות טבע, שקושרו ע"י המאמינים באמונות טפלות לנוכחות הנוכרים, ולמאמצים להעביר סינים מאמונתם בקונפוציוס ובאלילים. באווירה זו פרץ מרד הבוקסרים ('אגרופנים') ב1900.  הם נקראו כך משום שעסקו באמנויות לחימה ישנות. הם יצאו כנגד "האנשים השעירים" (כן, כן) – הנוכרים והסינים שהתנצרו, והיו אפופים באמונות טפלות ובאמונה בקסמים (לדוג': אחרי 100 ימי אימון- חסינות מפגיעה מכדורי רובה, אחרי 400 ימים- היכולת להתעופף באוויר. ממש מטריקס).   הם העדיפו להשתמש בחרבות וחניתות במקום נשק חם. חצר הקיסרות תמכה בבוקסרים, ומחצית מהחיילים הסדירים של צבא הממשלה הצטרפו לשורותיו. גל שנאת הזרים הגיע לשיאו לאחר שנרצחו מספר דיפלומטים ומיסיונרים גרמנים, והמדינות הזרות החלו לשלוח כוחות משמר נוספים לסיוע.  ביוני התרחשה היתקלות בין כוחות בינלאומיים חדשים לבין כוחות הבוקסרים. בהמשך החלו בוקסרים להשתולל בביג'ינג ובטיין-ג'ין כשהם שורפים  כנסיות ומעונות נוכרים, והורגים סינים מומרים. ב-20 ביולי הרגו את  הציר הגרמני. הקיסרית הסכימה לבקשתם לתקוף את הנציגויות הזרות והכריזה על ניתוק היחסים הדיפלומטיים. סגן הנשיא הורה לדיפלומטים הזרים לעזוב את בייג'ינג בתוך 24 שעות. המתנגדים להחרפה זו בתוך המשטר הסיני הושתקו, והבוקסרים פעלו לליבוי הרוחות הפטריוטיות בקרב המקומיים.

עצמאות בדרום-מזרח

למרות הכרזת המלחמה שפרסמה הקיסרית ב21 ביוני, חבלים מסוימים ראו בה פקודה בלתי חוקית. ב-14 ביולי כבשו כוחות זרים את  טיין-ג'ין ואיימו לעלות על בייג'ינג. ראשי 13 המחוזות הדרום מזרחיים התכנסו ודרשו לעצור את מרד הבוקסרים, להגן על הנוכרים ולפצות את גרמניה על הנזקים. קולות אלו שקראו לפשרה עצרו את הלחימה לתקופה קצרה אך ב-26 החלו מחדש הקרבות, לאחר שהקיסרית שוכנעה כי יש לחדש את הלחימה. אישים רבי דרג שדיברו על שלום פוטרו מתפקידם והוצאו להורג. הכח הבינלאומי מנה כ-18,000 איש: רובם יפנים, רוסים, בריטים אמריקנים וצרפתים. בעלות הברית הסתערו על ביג'ינג ב14 באוגוסט, הסירו את המצור מעל הנציגויות ובצעו מעשי הרס וביזה. לאחר כניסת בעלות הברית לבייג'ינג ברחה מן העיר הקיסרית האלמנה והתיישבה בשי-אן. נציגי בעלות הברית סירבו להתדיין עם השלטון הזמני, עד שתחזור הקיסרית לשלטון, אך זאת סירבה בטענה שהמעצמות יכפו עליה תנאי תבוסה מוגזמים. רבים מראשי המרד הוצאו להורג או פוטרו, זאת אף  ש2 האשמים העיקריים: הקיסרית ורונג-לו יצאו פטורים. גרמניה דרשה עונש חמור ברוח נקמנות, ותמכה בה בריטניה, ואילו הרוסים העדיפו עונש קל יותר, במטרה להשיג זיכיונות במנצ'וריה. היפנים לא אהבו את שאיפות הרוסים, והציעו לסינים להסיג חלק מכוחותיהם. ארה"ב  הודיעה כי היא תומכת בשלמותה הטריטוריאלית של סין. לבסוף הסכימו המעצמות בדצמבר 1900 על הסדר שעקרונותיו: 1. ענישת האשמים במרד 2. תשלום פיצויים. 3. איסורים והגבלות נוספות על סין . כוחות הברית פינו את בייג'ינג ב17 בספטמבר 1900.

אף שהמרד הגיע לסיומו, המשיך מתח בשל כיבוש מנצ'וריה בידי הרוסים, אשר שלחו למחוז למעלה מ200,000 חיילים. ב1901 הציעו הרוסים הסכם שיחזיר כלפי חוץ את מנצ'וריה לרוסים, אך בפועל נתן תוקף משפטי להמשך נוכחותם בחבל, וקבע כי על סין לפצות את רוסיה על הוצאות הכיבוש. התוקפנות הרוסית עוררה חששות בקרב המעצמות, ובעיקר ביפן, ולכן קראו לסין לדחות את ההסכם. מנגד איימה רוסיה כי אי קבלת ההסכם תביא מיידית לסיפוח מנצ'וריה. כך הייתה צריכה סין למצוא פשרה בין רצון רוסיה ושאר המעצמות, אך לבסוף החליטה לדחות את דרישת הרוסים, שהסכימו בעצמם לבסוף לפנות את חייליהם בהדרגה. לאחר שב1903 לא מימשו הרוסים הבטחתם לנסיגה, ואף כבשו ערים נוספות, החלה מחדש המתיחות. זאת הייתה אחת העילות למלחמת רוסיה-יפן ב1904.

השלכות מרד הבוקסרים.

1. חשש מפני חלוקת סין בין המעצמות, ועימות שיביא לאבדן שוויון הזדמנויות כלכלי . הביא לרצון לפשרה בין המעצמות ולחתירה לקיום הסטטוס-קוו.
2. פרוטוקול הבוקסרים פגע קשות בריבונותה של סין, בשל הנציגות הצבאית בשטחה, והאיסורים הצבאיים שהוטלו עליה.
3. הפיצויים ותוספות הריבית פגעו קשות בצמיחה הכלכלית של סין.
4. הצירים הזרים בבייג'ינג זכו לעצמה רבה, שחיסלה את יוקרתה של שושלת צ'ינג.
5. התנהגותם הברברית של הבוקסרים הציגה את סין כמדינה חסרת תרבות  בעיני אומות העולם. חיסול המרד שינה את יחס הסינים למעצמות מבוז ואיבה לפחד והתרפסות.
6. סינים רבים החלו לראות במהפכה את התקווה היחידה של ארצם. הרעיון של הדחת שושלת צ'ינג בכח הזרוע התפשט, והביא לנפילתם ב1911.

חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים

כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

היסטוריה פוליטית של זמננו

מבוא להיסטוריה פוליטית

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים