סיכום מאמר: "דון יצחק אברבנאל ויחסו אל בעיות ההיסטוריה והמדינה" – יצחק בער
יצחק בער, "דון יצחק אברבנאל ויחסו אל בעיות ההיסטוריה והמדינה", תרביץ, ח', תרצ"ז. עמ' 241-259
1) רקע
דון יצחק אברבנאל- מדינאי יהודי שחי בפורטוגל בימי הביניים (המאה ה-15), מקורב לאצולה ולמלוכה. דבק ביהדותו ובעמו. היה בקשרים עם הציבור הנאור (יהודי ונוצרי) באיטליה.
משפחתו הייתה מקורבת למלך פורטוגל אלפונסו החמישי. יורשו של אלפונסו ניסה לייצב המלוכה על חשבון האצולה, בעקבות מרד האצילים אברבנאל נאלץ לברוח לאחר שנחשד על ידי המלך כקושר להפיכה כנגדו. אף כי אברבנאל הכחיש קשר למרידה, נמצאו מסמכים הקושרים אותו אליה. בקשטיליה עסק בהנהלת כספים עבור המלך. במהלך שהותו שם פעל המשטר לטיהור הציבור הנוצרי מהשפעות האמונה היהודית גם באלימות. בשל קשריו עם המלוכה, לאחר פקודת גירוש יהודי ספרד (1492) הורשה להוציא סכום לא מבוטל של הון למרות החוק שאסר זאת. אף שהתפרנס כל חייו מהפוליטיקה- סיוע למשטרים מלוכניים בפורטוגל ובהמשך באיטליה, בספריו הביע שנאה עזה כלפיי המשטר האוטוקרטי (האחראי לסבלות היהודים), וראה בהסדרים קונסטיטוציוניים מוגבלים פתרון למחלות המדינה. הומניסט (וכפועל יוצא) רפובליקני.
השפעות- הפוליטיקה והאתיקה של אריסטו.
2) אברבנאל כהומניסטון והיסטוריון
מחשבתו הפילוסופית אקלקטית (השפעות של הרמב"ם, הרמב"ן, הר"ן).
בניגוד לבני דורו שהשכלתם החיצונית ניזונה מספרי פילוסופיה ערביים, הושפע דווקא מההשכלה ההומניסטית.
אברבנאל היה ראשון היהודים שצירף את הרנסאנס לתורת ישראל ובחן את התורה והמסורת באמצעות השיטה ההיסטורית ההומניסטית. בחן את התנ"ך כהיסטוריוגרפיה, ויש אלמנטים של ביקורת התנ"ך בכתביו. בחן באופן משווה את ההיסטוריה הישראלית (התנ"ך) והסדרים פוליטיים בני זמנו. איחד את המסורת היהודית להשקפה היסטורית שיטתית, רבת אמונה העומדת על יסודות רציונאליים.
3) דעותיו הפוליטיות של אברבנאל
ייחודו בניסיון ליצור השקפה פוליטית יהודית אחידה. ניסה להבין את טיב החוקה האידיאלית המחוקקת בתורת משה (שהאמין באופן משיחי כי תתגשם במהרה).
תחילת התרבות האנושית- אברבנאל מגיע למסקנה המשותפת לתיאולוגים נוצרים אודות מצב טבעי שהופר על ידי בגידה (/חטא קדמון בנצרות). אם עץ הדעת הוא מכשול לחטא מדוע נברא? משום שאין שלמות באדם בלא חברה מדינית. החטא הקדמון הפר את הסדר הטבעי, אולם משיצא האדם מגן עדן נוצרה התרבות האנושית. ישנם שלושה אבות טיפוס למין האנושי:
I.קין- עובד אדמה, ורודף דברים חומריים. ß חיים בהמיים.
II. הבל- רודף שררה וכבוד. ßחיים מדיניים.
III. שת- נמשך אחר העניין השכלי ושלמות הנפש. ß חיים שכליים, עבודת האל היא העיקר.
קין, שהיה עובד אדמה, הוליד את חנוך שבנה עיר וכך למעשה יצר הרע בנה את המדינה הארצית (בנצרות- אוגוסטינוס: יצר הרע מוחלף במלאכת השטן).
המלאכות האנושיות ויחסן לטבע:
המנהג הקדום/הטבעי- להסתפק בדברים טבעיים הכרחיים
(1) מלאכות העוזרות לטבע
(2) מלאכות מתחלפות וזרות לטבע , לטבע עניין בהם (לבוש, בניין וכו')
(3) מלאכות הופכיות ומנוגדות לטבע (לדוגמא- שעבוד בני אדם אף שנולדו בני חורין או קניין פרטי). אנשים העושים מלאכות אלו משחיתים את הטבע.
מכאן נובע כי המדינה וסדרי החברה האנושית נוצרו בניגוד לטבע ונגד רצון האלוהים. המדינה והחברה היא יצירתו של יצר הרע.
החוקה המדינית הראויה:
ניסיונו המדיני מביא אותו להשקפה שונה מקודמיו, יהודים ונוצרים כאחד.
הוא משתמש בטיעונים הפופולאריים בימי הביניים להצדקת המלוכה, אך שולל אותם.
החוקה האידיאלית התקיימה בימי שופטים, אשר שפטו על פי תורה ומלכות והמלכות עצמה הייתה בידי הקב"ה ולא בידי מלכים. השופטים נבחרו מטעם העם והיו בהשגחה אלוהית. לפיכך המלכת מלך בישראל אינה מצווה אלא רשות. החוקה האידיאלית האלוהית תוקנה ע"י תורת משה ונתגשמה בימי שופטים, באותם זמנים היו בני ישראל קרובים ביותר למצב הטבעי הקדמון (עד כמה שניתן לאדם שגורש מגן עדן). מבין משטרים בזמנו, הרפובליקה של ונציה היא הקרובה ביותר לאידיאל.
4) גלות וגאולה אצל אברבנאל
חורבן הבית הראשון קטע את ההיסטוריה הטבעית של עם ישראל, אולם שלא כשאר העמים, או כדרך הטבע, הוסיפה האומה להתקיים תחת השגחה אלוהית. אברבנאל לא מקדיש מקום מרכזי לחקר תקופת בית שני משום שלא התקיימו התנאים לכינונה של החוקה האידיאלית- חירות (כפרטים וכאומה), שלטון עצמי.
על רקע המציאות של גירוש ספרד, בונה אברבנאל את השיטה לגאולה, תורה משיחית. בני דורו, המגורשים היו זקוקים לה (אלמנט נקמת ה' בגויים ניכר בתורתו). בזמן הגאולה ישוב עם ישראל למצב כלכלי טבעי. ההסדרים החברתיים והפוליטיים של מלכות משיח יהיו דומים לזמנים האידיאליים של יהושע ושופטים (בטרם היה מלך) והמשיח עצמו לא יהיה מלך אלא נשיא ושופט. בימי המשיח ישובו בני האדם לדרגה המוסרית שקדמה לחטא הקדמון. עצם ההתייחסות לגאולה וימות המשיח מעידה על השפעה נוצרית. האדפטציה ליהדות באוניברסליזם- גאולה אנושית כללית, נפשית ועולמית.
