להבין סרטים – סיכום: זווית הצילום
להבין סרטים : מבוא לאמנות הקולנוע – סיכומים
זווית הצילום בקולנוע היא כלי אקספרסיבי ממדרגה ראשונה והוא יכולה להיות כלי פרשני של הסיטואציה כמו גם כלי המאפשר לקבוע את יחסו של הצופה אל הדימוי המוקרן וזאת בשל הנטייה שלו להזדהות עם המצלמה ועם עמדתה. זווית הצילום נקבעת על פי מיקומה של המצלמה ביחס לאובייקט המצולם והיא חלק אינטגרלי מהמיזנסצנה הפריים והשוט.
ישנן חמש זוויות צילום עיקריות בקולנוע, עם טווחי ביניים בניהן:
צילום ממעוף הציפור (bird's eye view) – צילום היישר מעל ראשן של הדמויות. בצילום ממעוף הציפור יש אפקט חזק של הזרה מכיוון שאנחנו לא רגילים להביט במציאות מזווית כזו. הוא מקנה לצופה תחושה של כל-יכול המוצב כאל מעל לדמויות.
צילום מזווית גבוהה – (high angel) – צילום בו המצלמה ממקומת מעל לאובייקט ומביטה אליו למטה בזווית, כך שהרצפה מהווה את הרקע שלו. צילום מזווית גבוהה מקטין את האובייקט ומפחית מחשיבותו שכן הוא מציב אותו בעמדה נחותה לצופה. צילום מזווית גבוהה מתאים לשוטים סטטיים שכן הוא אינו מתאים להעברת תנועה מהירה אך הוא כן מתאים להעברת תחושת שעמום או שיממון. צילום מזווית גבוהה (או נמוכה) מתאים גם בכדי להעביר יחסי כוחות בסיטואציה (הצד החלש מצולם מזווית גבוהה ואילו החזק מזווית נמוכה, למשל).
צילום מגובה העין – (eye level shot) – צילום בו המצלמה מוצבת בגובה העיניים של הדמות. זהו הצילום השכיח ביותר והמועדף על ידי הריאליזם בקולנוע. זו זווית צילום ניטרלית ובלתי מעורבת שמבקשת להציע מבט ריאליסטי על הדמויות ופגישה עימן כשווים.
צילום מזווית נמוכה – (low angel) – צילום שבו ממוקמת המצלמה נמוך ביחס לאובייקט. צווית צילום נמוכה מגביהה את האובייקט. צילום כזה מטשטש את הסביבה והוא מתאים בכדי להעביר תחושה של תנועה מהירה והתרחשות. זווית צילום כזו מגדילה את חשיבותה של הדמות ויכולה לשוות לה גוון מאיים או הירואי. צילום כזה גם יכול להדגיש את נקודת מבטה של דמות העולם, כמו למשל במקרה של ילד.
צילום מן הצד (side angel) – זווית צילום שאינה ישרה אלא מביטה על ההתרחשות מהצד. זווית צילום מהצד יכולה להציג את נקודת מבטה של דמות משנית בסיטואציה או של מישהו מבחוץ.
צילום מזווית עקומה (oblique angel) – צילום בו המצלמה מוטה על צידה. צילום כזו יכול לשמש בכדי להעביר את נקודת המבט של דמות (שנפלה לקרקע או שהיא שיכורה) והוא יוצר תחושת אי נוחות ומתח בשל הקווים האלכסוניים שנוצרים בפריים.
לריאליזם והפורמליזם גישות שונות לזווית הצילום. הריאליזם בקולנוע נוטה להימנע מזוויות צילום קיצוניות בכדי לתת תחושה טבעית של מבט במציאות כהוויתה והוא מבקש להעלים את נוכחותה המתווכת של המצלמה מתודעת הצופה. המסורת הפורמליסטית בקולנוע נוטה לעשות שימוש בזוויות צילום שונות כאמצעי אקספרסיבי וכך הפורמליזם מבקש דווקא להדגיש ולהנכיח את פעולת המצלמה בקולנוע.
