להבין סרטים – סיכום: הפריים והשוטים
להבין סרטים : מבוא לאמנות הקולנוע – סיכומים
הפריים והשוטים
סרט קולנוע מורכב מסדרות של תמונות המתחלפות בקצב של 24 תמונות בשנייה ויוצרות אשלייה של תנועה. כל אחת מ-24 התמונות הללו נקראת "פריים". ניתן לבצע מניפולציה, לשנות, להוסיף או להשמיט פריימים מסוימים וכן ניתן לשחק עם קצב ההקרנה שלהם בכדי להשיג אפקטים שונים כמו slow motion או fast motion וכן הקפאה של הפריים.
ה-"שוט" (shot) הוא היחידה הבסיסית של המבע הקולנועי. השוט מוגדר על ידי כמות המידע החזותי שנכלל בפריים.
שוט למעשה נוצר דרך "טייק" – פרק הזמן מהרגע שבו המצלמה מתחילה לצלם ועד שהיא נעצרת והוא מכיל רצף של חלל וזמן.
צירופים של מספר שוטים יחדיו לכדי רצף צילומי (sequence) מהווה סצנה שבנויה ממספר שוטים עם תוכן אחיד מבחינת ההגיון של הסרט. כיום מקובל כי כל סצנה בקולנוע כוללת מספר שוטים שונים שמצטרפים יחדיו.
משך השוטים השונים יכול להשתנות והוא נע בדרך כלל בין 3 ל-10 שניות. השימוש באורך השוטים יכול לתרום לשם השגת אפקטים שונים כמו השהייה או מתח בשוט ארוך או תחושה דינמית ותזזיתית עם שוט קצר. שוט ארוך בדרך כלל מזוהה עם הריאליזם בקולנוע מכיוון שהוא מאפשר את שלמותו של העולם המוצג לעומת ההתערבות והמניפולציה של השוטים הקצרים שלעיתים מתקשרים אל הפורמליזם הקולנועי. (ראה ריאליזם ופורמליזם בקולנוע)
גודל מושא הצילום שנכלל בתוך השוט הוא המדד העיקרי להגדרת סוג הצילום. צילום יכול להיות מרוחק ולהכיל פרטים רבים או קרוב\קצר ולהדגיש פרטים ספציפיים. ישנם סוגים רבים של שוטים שבדרך כלל ממויינים לשישה סוגי שוטים בסיסיים.
1. אקסטרים לונג-שוט (extreme long shot) – צילום מרחוק מאוד. אקסטרים לונג שוט הוא צילום ממרחק רב שמכיל בתוך הפריים חלק גדול מההתרחשות. אקסטרים לונג-שוטס נקראים גם לפעמים "שוטים מכוננים" (establishing shots) מכיוון שהם מוסרים מידע רב על הסביבה והחלל. השימוש באקסטרים לונג שוט משמש בכדי להציג בפירוט את זירת ההתרחשות.
2. לונג שוט (long shot) – צילום מרחוק – בדרך כלל מוגדר לונג שוט כצילום שהטווח שלו שווה פחות או יותר למרחק שבין הצופים לבמה בתיאטרון. בלונג שוט הדמות ממלאת בערך חצי מהמסך והוא מקובל בעיקר בצילומי חוץ והוא מאפשר למקם דמויות בתוך סיטואציה מסוימת.
3. פול שוט – צילום מלא – הלונג שוט כולל בתוכו, בטווח הקצר ביותר שלו, את ה"פול שוט" (full shot) שכולל בתוך הפריים את כל גופה של הדמות ומאפשר תמונה ברורה של הדמות על רקע הסיטואציה.
4. מדיום לונג שוט (medium long shot) צילום ממרחק בינוני-גדול – צילום הדמות מברכיה ומעלה. מדיום לונג שוט מאפשר למקם דמות בתוך רקע תוך שהוא מראה הבעות פנים ומחוות גופניות.
5. מדיום שוט (medium shot) – צילום ממרחק בינוני – מדיום שוט כולל בדרך כלל דמות שמצולמת מגובה המותניים ומעלה. מדיום שוט משמש במקרים רבות בכדי להראות שתי דמויות בפריים ולהבליט את היחסים בניהן.
6. קלוז-אפ (close-up) – צילום תקריב – צילום קלוז-אפ מכיל מעט מאוד מידע על הסצנה ומתמקד באובייקט קטן יחסית כמו הפנים של הדמות, ומקנה לו חשיבות ותשומת לב ומשמש בכדי להבליט מצבים נפשיים דרך התמקדות בהבעות פנים. גרסה קיצונית של הקלוז-אפ הוא האקסטרים קלוז-אפ (extreme close up) שמתמקד בחלק קטן אף יותר, כמו עיניים או פה של הדמות. כמו כן ישנו גם את המדיום קלוז-אפ (medium close up) שבו נראים גם הכתפיים וחלק מהחזה של הדמות.
דיפ פוקוס שוט –(deep focus shot) – שוט במיקוד עמוק – לעיתים נקרא גם וויד אנגל שוט (wide angel shot) – צילום רחב זווית, הוא צילום מרחוק התופס בפוקוס שלו דמויות מכמה מישורים (קרוב, רחוק ובינוני)
השימוש בסוגים שונים של שוטים הוא בעל השפעה מכרעת על הסרט ועל האווירה שלו. שימוש בלונג-שוטים מציג תחושה של עולם רחב ומבט מבחוץ, ואילו שימוש בקולז-אפים משיג התמקדות באישיות ועולמן הפנימי של הדמויות ויכול לייצר תחושה קלסטרופובית.
