ג'ון סטיוארט מיל,, שנולד לפני כ-200 שנה, עבר חינוך אינטנסיבי שהוביל אותו להרגיש "לא אנושי". מתוך תחושת ניכור זו, הוא החל להתרחק מהתועלתנות היבשה של בנת'אם ולהתעניין בשירה, בעיקר בשירתו של סמואל טיילור קולרידג'. מיל גילה כי יש ערכים חשובים יותר מחשיבה רציונלית טהורה, וכי לאהבה ולרגשות מקום מרכזי בחיי האדם.
הביקורת על בנת'אם והמעבר להבנה עשירה יותר של הטבע האנושי
מיל מתח ביקורת על ג'רמי בנת'אם, על כך שתיאר דמות יבשה של האדם וראה את העולם רק דרך מימד מוסרי. לדעת מיל, יש לשפוט דברים גם לפי מימד אסתטי ומימד של נועם הליכות. האדם צריך להיות לא רק מוסרי ואסתטי, אלא גם נעים בחברתו.
התפתחות התפיסה התועלתנית של מיל
אחרי שלב ההתקרבות לרומנטיקה, מיל שב לאמץ את עקרונות התועלתנות, אך בתפיסה מעודנת יותר מזו של בנת'אם. הוא קבע כי הנאות אינן נמדדות רק כמותית, אלא גם איכותית: הנאות אסתטיות עדיפות על פני הנאות פיזיות. זו הייתה תועלתנות מועשרת, שלוקחת בחשבון את מורכבות החוויה האנושית.
"על החירות" והשפעתה של הרייט טיילור
רוב רעיונותיו בספר "על החירות" נבעו מהשפעתה של הרייט טיילור, אהובתו ואשתו לעתיד. מיל טען כי יש להבחין בין חירות הפרט לבין שלטון הרוב, אשר עלול להפוך לעריצות דעת קהל. יש לקבוע גבולות ברורים למעורבות החברה והממשלה בחיי היחיד.
השפעתו של הומבולט ותפיסת פיתוח האינדיבידואליות
בהשפעת ווילהלם פון הומבולט, מיל הדגיש את חשיבות פיתוח הפוטנציאל האנושי ההרמוני. בניגוד למודל היווני הקדום, שראה במלחמה את השיא האנושי, מיל טען כי בעידן המודרני הדרך לפיתוח עצמי עוברת בהענקת מרחב לעצמאות פרטית מירבית, תוך שמירה על אי-פגיעה בזולת.
חופש הביטוי כאבן יסוד לקדמה
מיל ראה בחופש הביטוי זכות עליונה, שאין להגביל אותה אלא בקריאה ישירה לפשע. גם דעות שגויות או מקוממות תורמות לפיתוח התרבות והידע האנושי. התרבות זקוקה לגיוון דעות כדי להימנע מקיפאון ולשמור על חיוניותה.
חירות, אינדיבידואליות ותועלתנות
מיל התלבט בין הצדקה רומנטית לחירות – פיתוח האינדיבידואליות כתכלית עצמאית – לבין הצדקה תועלתנית – פיתוח האינדיבידואליות כאמצעי לטובת החברה כולה. בטקסטים שלו ניכרת התפעלות מהגיוון האנושי לצד אמונה בהתקדמות חברתית דרך פיתוח אישי.
סכנות האחידות והצורך באקסצנטריות
לפי מיל, חברה שמדכאת שונות ואקסצנטריות מונעת מעצמה את האפשרות להתקדם. הוא הצביע על סין כדוגמה לעולם שנעצר בהתפתחותו בגלל אחידות חברתית. אירופה, לעומתה, שמרה על חיות בזכות תחרות וגיוון תרבותי.
גישתו הכלכלית והמדינית
מיל התנגד להתערבות ממשלתית רחבה לא ממניעים עקרוניים של חירות בלבד, אלא בעיקר ממניעים פרגמטיים. ביורוקרטיה, לדעתו, מדכאת יוזמה פרטית. עם זאת, בשנותיו האחרונות הביע תמיכה בסוציאליזם מתון, כאשר הדגיש שהמדינה צריכה להימנע מהתערבות בכלכלה במקומות בהם עדיפה יוזמה פרטית. מכאן מקומו כאחת הדמויות המרכזיות בליברליזם.
מיל במלחמת האזרחים האמריקנית והמעבר לסוציאליזם
מיל הביע תמיכה בכוחות הצפון במלחמת האזרחים בארצות הברית והשפיע על דעת הקהל הבריטית בעד לינקולן. בשנותיו האחרונות ניכרה התקרבות לרעיונות סוציאליסטיים, כשהעדיף חירות אישית על פני שמירה עיוורת על כללי השוק החופשי.
השוואה לספנסר
למרות הדמיון בין מיל להרברט ספנסר בהערכה לחירות, מיל לא קיבל את רעיון החירות הכלכלית כערך מוחלט, אלא נקט בגישה פרגמטית. ספנסר ראה בחופש הכלכלי תנאי הכרחי לקדמה, בעוד שמיל העמיד את האינדיבידואליות והתרבות בראש סדר העדיפויות.
ג'ון סטיוארט מיל על סכנות הקונפורמיות ולמה חשוב להיות אינדיבידואל