למה עורכים משאלי עם?
נושאים מגיעים למשאל עם עפ"י רוב לפי יוזמה של פוליטיקאים. הפוליטיקאי צריך לראות את עצמו כאדם ראוי לקבל החלטות ולכן צריך לשאול מדוע הם עושים זאת? זאת הלגיטימציה האולטימטיבית, תמיכת העם. בדמוקרטיה זה הביטוי ללגיטימציה. יתכן והמנהיג חושב שלא יהיה לו רוב בפרלמנט או בקבינט ולכן הוא פונה אל הציבור שם הוא חושב שיש לו רוב. ברוב המשאלים שמנהיגים יוזמים, מתקבל רוב למנהיג.
המנהיג מחליט לבודד סוגיה שנתונה במחלוקת אז הוא מעביר אותה לפורום קבלת החלטות אחר. על-מנת לא לגרום לשסע בתוך המפלגה למשל, הוא מעביר את ההחלטה לפורום אחר.
דרך משאל עם ניתן להעביר החלטות על שינוי שיטת הבחירות. סביר להניח שדבר שכזה לא יצליח לעבור בפרלמנט ולכן כדי לעקוף אותם, יש לערוך משאל עם. אך לא תמיד זה מצליח. באירלנד, החוקה אומרת ששינוי שיטת הבחירות כרוך במשאל. העם בלם נסיון לשנות את שיטת הבחירות. משאל עם נותן הזדמנות לעקוף את הפרלמנט. בישראל, בהסכמים קואליציוניים מופיע סעיף של משאל עם במקרה של החזרת שטחים כדי לאפשר למפלגות ימניות לשבת בקואליציה עם מפלגות שמאלניות. משאל עם מאפשר לבודד סוגיה מתוך מכלול של בעיות ולאפשר תמיכה של אנשים בבחירות וישיבה משותפת בקואליציה.
משאלי עם משמשים הרבה פעמים במדינות לא-דמוקרטיות כדי להראות כאילו יש להם לגיטימציה עממית לשלטון שלהם. נערך משאל על המשך שלטונו של המנהיג והתוצאות הן תמיד ש-99 אחוז מהעם תומך בהמשך שלטונו של המנהיג.
*יש מקרים שבהם משאל מתבצע מבחינה חוקתית, כלומר שזה מוגדר בחוקה, כמו באירלנד. *במקרים אחדים, משאלי עם הם אד-הוק, כלומר מחליטים שבנושא מסוים יהיה משאל עם, כמו הצטרפות לאיחוד האירופאי, בבריטניה. *המקרה השלישי הוא יוזמה אזרחית. מס' מוחלט של אזרחים יכול לבקש שיהיה משאל בנושא מסוים. בשוויץ זה קורה ויש שם המון משאלי עם.
דוגמא ליוזמה אזרחית- במשאל עם באיטליה, לא ניתן לחוקק חוקים חדשים אלא רק למחוק סעיפים מסוימים או חוקים שלמים. המשאל אמור להיות צעד ראשון שיניע את הפרלמנט לחקיקה אחרת. לפעמים גם מחיקת סעיפים משנה את החוק.