תקשורת והמדינה הדמוקרטית
הטענה היא שהתקשורת בדמוקרטיה משפיעה על התנהגות הבוחרים. הדרך שבה מסקרים והנושאים שאותם מסקרים משפיעים על הדרך שבה אנשים תופסים את הפוליטיקה וגם הדרך שבה הם הבוחרים. תיאוריות החיזוק (reinforcement theory) – התקשורת מחזקת אצלנו תפיסות קיימות. אנו קולטים באופן סלקטיבי ידיעות שמחזקות את התפיסות שלנו שקיימות מסוציאליזציה בגיל צעיר. בני אדם חסינים ממניפולציות תקשורתיות. אנחנו סלקטיביים בכך שאנו קובעים איזה עיתון נקרא, ומה נקרא בתוך העיתון. כשאנו קוראים או צורכים חומר של כותב שאינו בדעה שלנו, הוא רק מחזק לנו את הדעות. זה היה נכון ומבוסס כאשר אנשים היו עדיין מחוברים יחסית למפלגות. הרבה יותר אנשים היו חברים במפלגות. אנשים נטו להצביע שוב ושוב לאותה מפלגה. מצאו גם שילדים מצביעים כמו ההורים שלהם. אנשים הזדהו עם מפלגות. אנשים כבר היו מעוצבים מבחינה פוליטית כשהם באו לצרוך את התקשורת. אך היום הקשר עם המפלגות יורד, יש גידול בניידות הקולות. אזרחים יותר ויותר משנים את דרך ההצבעה שלהם. פחות אזרחים חברים במפלגות. יש היום הרבה פחות אזרחים שמזהים את עצמם עם מפלגה מסוימת. מכאן, הטענה היא שתפקיד התקשורת מתחזק. האנשים פתוחים יותר ולכן תקשורת המונים משפיעה עליהם יותר. התקשורת משפיעה לא ע"י מה שהיא אומרת אלא בכך שהיא קובעת את הנושאים שעליהם אנו חושבים ואת הדרך שאנו וחושבים עליהם. התקשורת יכולה לקבוע סדר יום (agenda setting). מעבר לזה, יש גם טענות שהתקשורת יוצרת פריימים, מסגרת של התייחסות שלנו לתופעות מסוימות (מסגור). יש פורמטים לסיקור דברים מסוימים כדי לעצב דעה של צרכנים.
הפוליטיקה עצמה גם צריכה להסתגל לכך שהתקשורת הופכת להיות יותר חשובה. הפוליטיקאים עושים יותר אירועי תקשורת כמו מסיבת עיתונאים. צריך לזכור שהפוליטיקאים והתקשורת זקוקים זה לזה. התקשורת זקוקה לפוליטיקאים כדי שיספקו לה חדשות והפוליטיקאים זקוקים לתקשורת כדי להעביר את המסרים שלהם לציבור. יש גם ניגוד אינטרסים. ההגדרה של משהו חדשותי לא תמיד נוח לפוליטיקאים. יש גם תחרות בין עיתונאים לבין עצמם. יש פוליטיקאים מסוימים שיש להם עדיפות על פוליטיקאים אחרים. הקואליציה מייצרת יותר חדשות אז היא מקבלת יותר סיקור.
דעת קהל: מושג חשוב שמשמש לעיתים למניפולציות. דעת הקהל זוהי כלל הדעות המצורפות של האוכלוסיה הרלוונטית מבחינה פוליטית על נושא פוליטי כלשהו, צירוף דעות של פרטים. כאשר מדברים על המושג של דעת קהל שבנוי על משאלי דעת קהל צריך לזכור שיש כאן יכולת מסוימת למניפולציה. סקרי דעת הקהל הופכים ליותר מרכזיים בדמוקרטיות. פוליטיקאים משתמשים בסקרי דעת קהל ע"מ לבדוק איך הקהל מתייחס לכל מיני דברים. סקרי דעת קהל הם אחד האמצעים להעביר לפוליטיקאים את תחושת הציבור. יש גם ועידות אזרחים. מושיבים אזרחים ושואלים אותם שאלות ומערבים אותם בצורה רצינית ובודקים את דעתם. הם מייצגים את דעת הקהל אם יבחרו אותם באופן אקראי. משאלי דעת קהל בנויים עפ"י רוב לפי תורת ההסתברות ומייצגים בצורה די טובה את דעת הציבור.
