: Party System Change/Peter Mair
אז על מה למעשה המאמר הזה מדבר? (לציין שהכותב מסתמך הרבה על התיאוריות של סרטורי זה בעצם מאמר שלקח את התיאוריה ובנה אותה לתוך נושא מחקר ממשי מפלגות)
המחבר פותח בכמה עובדות וודאיות:
- אנו חיים באזור של שינוי פוליטי,
- מפלגות בנות זמננו חיות כיום בסביבה של אי יציבות אלקטוראלית מתפשטת.
- במשך 15 השנה האחרונות ניתן לראות מגמה של שינוי באופן הצבעתם של הבוחרים, באופן בולט יותר מאשר בכל תקופה ברת השוואה אחרת מאז סוף מלחמת העולם השנייה.
מטרת המאמר:
בפסקה הראשונה פסקת המבוא הכותב ממקד את הדיון במאמר לא להסברת תהליך השינוי שחל באופן הצבעת הבוחרים אלא במה שלדעתו קריטי הרבה יותר המסה/הרמה בה הוא מתרחש כלומר איפה או עלמה הוא משפיע.
המחבר מציין שתי תופעות שנותנות לדבריו כוח/תאוצה לשינוי ולדבריו יוצרות אשליה בקשר לגודלו האמיתי של שינוי זה, הצבעה אידיאולוגית של בוחרים, והצבעה לפי ברית פוליטית כלומר תחושת שייכות משפחתית למפלגה מסוימת.
בפסקה השנייה הכותב מתמקד בשני היבטים חשובים בחקר של מפלגות: מה הם מפלגות? ומה הם עושות. במה הם מפלגות – הוא מתכוון בעיקר להיבט היסטורי של כל מפלגה שהביא אותה לזמן שלנו. מפלגות לאורך שנים היו מזוהות עם אידיאולוגיה מסוימת "שחיברה" אותם לצד אחד של המפה לדוגמא מפלגת השמרנים עם הצד הימני של המפה לעומת המפלגה הקומוניסטית שזוהתה עם השמאל. המחבר טוען שהיסטורית בעבר תמיד היה ניתן לראות באופן ברור על פי מה שהמפלגה יצגה את הצד הפוליטי במפה אליו השתייכה.
מה הם עושות – הוא מתכוון בעיקר לזמננו אנו בו לרוב ניתן לראות טשטוש וזניחה של העבר ההיסטורי אידיאולוגי של המפלגה לעומת התרכזות של מפלגות רבות בנושאים דומים שכיום הם המרכזיים בסדר היום הציבורי לדוגמא איכות הסביבה, או היחס לחינוך הדורות הבאים. אם זאת הוא מסייג את דבריו בכך שמציין כי למרות המרכוז של המפלגות ישנם ערכים עליהם המפלגות שומרות ואותן לא ישנו הקשורים לרקע ההיסטורי אידיאולוגי של המפלגה. גורם נוסף שהמחבר מציין הוא שמידת ההתגמשות האידיאולוגית של כל מפלגה במדינה מסוימת תהיה תלויה גם בכמות המפלגות המתחרות שיש לה הנמצאות באותו צד אידיאולוגי של המפה, בו היא נמצאת. המחבר מציין שהמפלגות שעוברות את השינוי הגדול ביותר, ממפלגה בעלת זהות היסטורית אידיאולוגית למפלגה מודרנית שתראה "מושכת" לציבור, הן דווקא אותן מפלגות ותיקות שקמו בעיקר סביב נושאים כמו דת או חקלאות שכיום כבר לא נמצאים במרכז השיח הציבורי. על מפלגות אלו יחול השינוי הגדול ביותר מתוך רצון לשמור על כוחן. המחבר מוסיף שלמרות כל הלעיל ולמרות שלעיתים להיסטוריה האידיאולוגית של המפלגה אין כיום חשיבות עדיין ניתן לראות כי המפלגות ההיסטוריות הגדולות מצליחות לשרוד וקיימות גם כיום. המחבר סוגר את הפסקה במסקנתו כי אותם עקרונות מובילים של המפלגות ההיסטוריות הקלאסיות אינם רלוונטיים יותר בכל הקשור לדרך בה מייחצנת עצמה כיום מפלגה על מנת לזכות באהדת הציבור ולהתחרות במפלגות אחרות.
בפסקה השלישית – שמאל ימין ותחרות אידיאולוגית פונה המחבר להסביר סביב מה התחרות בין המפלגות נעה כיום. כלומר מה המפלגות עושות. אם בפסקה הקודמת הוא דיבר על הרקע האידיאולוגי השונה של כל מפלגה כזה שהכתיב את הנושאים בהן המפלגה תעסוק, לדבריו כיום נושאי העיסוק של המפלגות השונות ולא משנה באיזה צד של המפה הן ימין או שמאל יהיה לרוב דומה. כלומר מפלגות כיום עוסקות במה שמעניין את הציבור כל מפלגה תהיה בעל עמדה כלכלית, מדינית, חינוכית, ולא משנה באיזה צד של המפה היא. נכון שהצד אליו היא משתייכת במפה אולי יכתיב את הגישה שלדעתה צריך לנקוט באותו תחום אבל רשימת התחומים או ליבת העיסוק אם להשתמש בדברי המחבר תהיה זהה בקרב המפלגות.
בפסקה הרביעית ימין שמאל ונטיית הבוחר מסביר המחבר כי למרות השינוי הרב שעובר על הדרך בה הבוחר בוחר לתמוך במפלגה מסוימת העקרונות הבסיסיים בחלוקה של המפלגות לשני גושים עיקריים ימין ושמאל נשארה, ולא רק שנשארה היא גם הבסיס לדפוסים המודרניים על פיהם מתחרות המפלגות כיום. שני הגושים המרכזיים כיום שמאל וימין הם עצמם היוצרות של בריתות בין מפלגות רבות כיום שמעדיפות לרוץ כגוש שמאל אחד גדול מאשר לריב בין עצמן ובכך לפצל את כוחן למול היריב (גוש הימין במקרה הזה). נכון שהמחבר מסייג את דבריו בכך שמציין שלעיתים ישנה מפלגה שמעדיפה להתבודד ולקחת קולות משני הגושים המרכזיים דבר שמשפיע על המערכת כולה אך לדבריו זו תופעה שהולכת ונכחדת מעולמנו.
מבולבלים?
בשלב הזה אני רוצה להעיר הערה חשובה למי שהתבלבל טיפה המחבר הוא אירי (גר באירלנד) פרופסור למדע המדינה. את המאמר הזה הוא כותב בהשוואה למדינות אירופה והמערכת המפלגתית בהם לכן מי שמנסה להשליך את הדברים על המפה הפוליטית בישראל וזה לא תמיד "התלבש" לו שיבין למה (תמיד המפה הפוליטית בישראל נחשבה יצור חריג בהשוואה למדינות אחרות).
פסקה אחרונה פסקת הסיכום במאמר: משבר מפלגתי?
הכותב פותח בניתוח המשמעות הנובעת מאי היציבות בהצבעת הבוחרים כלומר באיזה תחום היא יצרה משבר?
- אי היציבות לא יצרה משבר אידיאולוגי כלומר בעוד הנושאים בהן עוסקות המפלגות כיום השתנו הערכים הבסיסיים הנגזרים מהחלוקה לימין ושמאל נשמרו, ואף מתחזקים.
- אי היציבות לא יצרה משבר מעמדי משום שגם בקרב הבוחרים שנטשו את הגוש האידיאולוגי אליו הצביעו במשך שנים לטובת הגוש השני לא באים כולם ממעמד מסויים אלא ממגוון של מעמדות המתחלק לפי החבר כמעט באופן שווה, ללא כל דומיננטיות בולטת של מעמד מסוים.
- ולכן לדברי המחבר מחדל ברירה נשארנו אם אפשרות אחת והיא שאי היציבות יצרה משבר מפלגתי. המפלגות הן שגוף שהושפע יותר מכל מאי היציבות מה יצר את השינוי הגדול בקרב המפלגות לאורך השנים האחרונות.
המחבר מציין שלושה גורמים שמהן נגזר המשבר המפלגתי: ההנהגה המפלגתית הספציפית של אותה מפלגה, המצע המפלגתי (הנגזר מעברה ההיסטורי כמו שהוכר קודם) והאחרון אסטרטגיה ארגונית והסטייל של המפלגה כלומר מה היא עושה כדי למשוך את הבוחר. שלושת המשתנים האלו הם הקובעים עבור הבוחר באיזה מפלגה לבחור ולעבור ממפלגה מסוימת לאחרת תוך שמירה על הגוש איתו הוא מזוהה. במילים פשוטות יותר אני שמאלן נניח ויש מלא מפלגות שלושת הקריטריונים האלו לפי המחבר הם שיקבעו לאיזה מפלגה בתוך גוש השמאל אני אצביע. המסקנה הנובעת מניתוח המשבר הנ"ל היא שלמרות שאני כבוחר אשמור לרוב נאמנות בהצבעתי לגוש אליו הצבעתי כל השנים (ימין או שמאל) אני כמצביע לא ארגיש יותר קשר מיוחד למפלגה מסוימת בתוך אותו הגוש.
זהו נגמר אגב זה מאמר מתוך ספר והנושא הבא בספר שהמחבר כותב עליו הוא "מפלגות תפוס הכול" (כן כן אלו מהשוואתית של חזן) במאמר הזה הוא ניתח את המשבר שעובר על מפלגות כיום ובמאמר שאחריו הוא מנסה להראות את הדרך בה המפלגות כיום מתמודדות איתו.
עכשיו למי שקצת איבד אותי התעייף או צריך הסברים/ציורים (כמוני) של ילד בכיתה א' (לא משפט שלי הזכויות שמורות לליאור)
אז בתרשים קצר מהות המאמר
כיום יש משבר = אי יציבות פוליטית שנובעת מכך שהבוחרים לא מפגינים נאמנות למפלגה מסוימת כמו בעבר אלא נודדים בין מפלגות ß מניתוח התנהגות הבוחרים עברנו לניתוח השינוי שעוברות המפלגות (לא כמו שהיו בעבר, פחות צמודות לערכים שהן מזוהות איתן היסטורית) ß משם עברנו לניתוח של מצב המפלגות כיום (נושאי העיסוק השתנו אך הגרעין הבסיסי של ימין ושמאל נשאר) ß משם המשכנו או יותר נכון חזרנו להתנהגות של הבוחר תוך בחינתה מחדש לאור המסקנות אליהן הגענו לגבי התנהגות המפלגה המודרנית (בוחר נשאר לרוב בתוך הגוש המסורתי שלו ימין או שמאל אך לא נשאר נאמן למפלגה מסוימת בתוך הגוש) ß ומשם הגענו לסיכום שבעצם סגר את כל מה שהראיתי בתרשים עד כה.
