זרמים במדעי המדינה

זרמים במדעי המדינה.

פילוסופיה פוליטית– איבוד שיטתי לתוצאות הנוגעות לפוליטיקה של פתרונות או העדרם של דילמות פילוסופיות. נגזר מטבע האדם והחברה, המטרה הבסיסית לאיגוד האנשים, מהי משמעות המושגים כמו חירות או שיויון. היא מנסה להסביר או לבקר את הסדר הקיים-היא משיקה לתחום האידיאולוגיה. היא עוסקת בניסוח של אידיאולוגיות- בגדול היא עוסקת ברצוי.

פוליטיקה השוואתית– מתיימרת להתעסק במצוי. עוסקת בתיאור הסבר וניתוח ביקורתי של המציאות המדינית ושל דרכי השלטון, המשטר והממשל והתגלמויותיהם בהתאגדויות מדיניות שונות, כולל המוסדות, הארגונים והתהליכים המדיניים וכן מיונם וסיווגם. קשה להגדירה. הגדרה של גידי- "ניתוח תופעות פוליטיות ממשיות באמצעות כלים אוניברסליים ע"מ לחשוף כללים בעלי תקפות סטטיסטית גבוהה ומעבר למקרה הנחקר". המחקר לא חייב להשתמש בסטטיסטיקה ותמיד יש יוצאים מן הכלל. יש מגמות ונטיות מעבר לסטטיסטיקה. מעבר לנושא הנחקר- מסקנות הניתנות להציג באופן כללי.

המנהל הציבורי/מדיניות ציבורית- PUBLIC POLICY/ADMINISTRATION– החקר השיטתי והמדעי של של אותו המגזר שקשור למדינה וגם במוסדות ובארגונים ציברויים אחרים. האו נוגע לניהול של ענייניו של הציבור במסגרותיו השונות.

פוליטיקה ישראלית– כל מה שנוגע למדינה. אופן העיסוק לפי מיקום גאוגרפי- לימודים רגיונליים/אזוריים.

יחב"ל– INTERNATIONAL RELATIONS/AFFAIRS– מניח כי המע' הבינ"ל יש לה חוקיות נפרדת ולה זכות קיום מעצמה.