תבונה צורנית ותוכנית
כבר בהקדמה, של ספרו "מטאפיזיקה של המידות", שנכתב ב-1785, קאנט עושה הבחנה מאוד חשובה בין תבונה צורנית (פורמאלית) לבין תבונה תוכנית (מטריאלית). התבונה היא כושר אנושי ואין לה הגדרה. היא המקור לכל הגדרה, והיא לא חלק מן הטבע. רק הפילוסופיה בתודעה עצמית יכולה לחשוב מהי התבונה. הבעיה של קאנט בתורת ההכרה היא איך תבונה תוחמת את הגבולות של עצמה- מהם הגבולות של השימוש הלגיטימי בה? התבונה ברפלקסיה עצמית ממפה את עצמה.
התבונה הצורנית – לוגיקה, שיא הרציונאליות אך לא עוסקת בשום דבר תוכני שמתאר את העולם. היא רק אומרת האם דבר תקף או לא. אך את ערך האמת של ההנחות והמסקנות צריך לבדוק בעולם.
תבונה תוכנית עיונית ופרקטית
תבונה תוכנית מחולקת למדע עיוני– פיזיקה במובן הרחב. ויש גם תבונה תוכנית פרקטית, מעשית, וזה האתיקה. לתחום האתיקה הוא קרא "חירות" האופן שבו הרציונאליות מתקיימת במעשה, זו חירות. כלומר יש הבחנה בין מצוי – מדע עיוני, לבין הראוי- פרקטי. לוגיקה היא מעבר למצוי או לראוי, היא פשוט כלי העבודה של התבונה באשר היא.
תבונה תוכנית פרקטית אמפירית ואפריורית
יש חלוקה נוספת בפרקטי, בין אמפירי, לבין אפריורי– מטפיזיקה. אמפירי זה לתאר מה אחרים חושבים שהוא הראוי. האפריורי, זה מחקר שהוא מעבר לטבע, מחקר של הרציונאליות הפרקטית של בני האדם. זה לא לוגיקה כי יש לזה תוכן- מה ראוי, מה חובה, מה צודק? אך זה גם לא אמפירי.
אנליטי וסינתטי
הבחנה בין אנליטי וסינתטי- האמיתות של הלוגיקה הן אמיתות אנליטיות, אמיתות של המילון. "רווק הוא גבר לא נשוי". כלל לא צריך להתקיים גבר או רווק. למושג רווק אפשר לעשות אנליזה.
סינתטי- תל אביב שוכנת לחוף הים, הקלסר הוא אדום, בכיתה יש 82 תלמידים. צריך לחבר דברים מתוקף הסתכלות על העולם.
אפריורי ואפוסטריורי
הבחנה בין אפריורי ואפוסטריורי- האופן שבו אנו נותנים תוקף לתקנות. אפריורי- כל מה שאנחנו יודעים ומכירים באופן שהוא בלתי תלוי בניסיון. הכרה חושית. אמת אפריורית- אמיתות של לוגיקה. אפוסטריורי- אמפירי, מה שלומדים דרך הניסיון.
אפריורי | אפוסטריורי | |
| אנליטי | + | – |
| סינתטי | ? ע"פ קאנט + | + |
הזיקה בין שתי ההבחנות – יש מושגים שהם אנליטיים שלומדים בדרך אפריורית. העיסוקים
הסינתטיים הם לרוב אפוסטריורי, "כל העורבים שחורים"- טענה סינתטית, אומרת משהו על העולם ואנו בודקים זאת על ידי התבוננות, באופן אפוסטריורי. טיעונים אנליטיים הם לא אפוסטריוריים. והשאלה היא האם פסוקים סינתטיים יכולים להיות אפריוריים?- טענות על המציאות שלא תלויות בניסיון. קאנט אומר שכן. זהו אתגר שיטתי גדול שלו, דוגמאות:
v המעמד של החוקים המוסריים הם אפריוריים.
v בספר אחר שלו הוא מנסה להראות שאמיתות מתמטיות הן סינתטיות אפריוריות.
v פילוסופיה עצמה, למעט הלוגיקה, קודמת לניסיון אך בכל זאת אומרת משהו על העולם.
