המחזה ביקור הגברת הזקנה מאת פרידריך דירנמאט עוסק בשאלות מוסריות עמוקות על צדק, נקמה וכוחו של הכסף. הקונפליקט המרכזי בעלילה נסוב סביב הצעתה של קלייר זאכנאסיאן: היא מציעה סכום כסף עצום לתושבי גולן בתמורה לרציחתו של איל, אהוב נעוריה שבגד בה והרס את חייה. התושבים, בתחילה מזועזעים מן ההצעה, הולכים ומשנים את עמדתם ככל שהפיתוי הכלכלי הופך מוחשי יותר.
שאלת היסוד של ביקור הגברת הזקנה היא: האם מוסרי להרוג אדם כדי לתקן עוול גדול שנעשה בעבר? הקונפליקט בין צדק מוסרי לצדק נקמני, בין אחריות קולקטיבית לאחריות אישית, הופך את המחזה לאחת היצירות החזקות ביותר על טבעם של בני האדם ועל יכולתם להצדיק עוולות בשם אידיאלים נעלים.
נקמה או צדק? המניע של קלייר
קלייר רואה בהצעתה לא רצח אלא עשיית צדק. מבחינתה, איל הרס את חייה בכך שבגד בה, הכחיש את אבהותו והביא לכך שתהפוך לזונה, ולכן הריגתו היא לא יותר מאשר תיקון מאוחר של חוסר צדק משווע. היא מתייחסת לעצמה כאל שליחה של הגורל – לא כרוצחת אלא כמי שמחזירה את העולם לאיזונו הנכון.
אולם כאן עולה השאלה: האם הצדק שהיא מבקשת להשיג הוא צדק אמיתי, או שמא מדובר בנקמה קרה ומחושבת? המחזה אינו מציג את קלייר כדמות מוסרית – היא אינה מבקשת רק צדק, אלא גם שליטה מוחלטת בעיר כולה. הכוח הכלכלי שלה הופך אותה לישות כמעט אלוהית, והעובדה שהיא מוכנה להציע מיליארדים עבור חייו של אדם מעידה על כך שמה שמניע אותה אינו רק תחושת צדק, אלא רצון לשלוט ולכפות את רצונה על החברה.
הידרדרות מוסרית של החברה
אם בתחילת המחזה נדמה כי הצעתה של קלייר בלתי נתפסת מבחינה מוסרית, הרי שככל שהעלילה מתקדמת אנו רואים כיצד תושבי העיר מתחילים להצדיק את הרצח. בתחילה הם מזועזעים, אך בהדרגה הם נשאבים אל תוך הפיתוי. הם מתחילים לקנות מוצרים יקרים בהקפה, מתוך ידיעה ברורה שהכסף יגיע אם רק "יצדיקו" את מות איל.
תהליך זה חושף את השאלה האמיתית של המחזה: האם בני אדם מחזיקים בעקרונות מוסריים אמיתיים, או שמא הם נאמנים למוסר רק כל עוד אין להם אינטרס לפעול אחרת? גולן היא עיר של אנשים רגילים, לא רוצחים, אך הכסף משחית את ערכיהם. דירנמאט מראה כיצד החברה כולה עוברת תהליך של רציונליזציה – הם לא הורגים את איל בגלל שהם אנשים רעים, אלא משום שהם שכנעו את עצמם שזו הדרך הנכונה והצודקת.
מוסר תועלתני מול מוסר עקרוני
המחזה בוחן את השאלה מנקודת מבט פילוסופית רחבה יותר: האם נכון להקריב אדם אחד כדי להיטיב עם רבים? תושבי גולן אינם רואים עצמם כרוצחים, אלא כמבצעי צדק חברתי – הם מאמינים שהכסף של קלייר ישנה את חייהם, יחזיר לעיר את כבודה ויבטיח רווחה לכל תושביה. מבחינתם, הקרבתו של איל היא קורבן הכרחי לטובת הכלל.
במונחים פילוסופיים, אפשר לראות בכך דוגמה למוסר תועלתני, שבו צדק נמדד לפי התועלת שהוא מביא לרוב האנשים. מנגד, איל עצמו מייצג את המוסר הקאנטיאני – מוסר שאינו מבוסס על תוצאות אלא על עקרונות מוחלטים: לא ניתן להצדיק הרג של אדם אחד, יהיה התועלת גדולה ככל שתהיה. בסופו של דבר, דירנמאט נראה כמי שמבקר את הגישה התועלתנית – המחזה מסתיים בכך שהעיר אולי ניצלה כלכלית, אך תושביה איבדו את מצפונם.
סיכום – מבחן המוסר נכשל
ביקור הגברת הזקנה אינו נותן תשובה חד-משמעית לשאלת המוסר, אך הוא מציב בפני הקוראים מראה לאנושיות – כיצד אנשים רגילים יכולים להפוך לרוצחים בשם הצדק והאינטרס האישי. הקונפליקט המרכזי במחזה מדגים את המתח בין הרצון לתקן עוולות לבין הסכנה שבהצדקת רצח בשם מטרה נעלה. בסופו של דבר, דירנמאט מצביע על כך שכאשר כסף וכוח נמצאים במשחק, העקרונות המוסריים של החברה מתפוררים – והצדק הופך לשאלה של מי שמשלם עליו יותר.
ראו גם:
הקונפליקט, האירוניה, הסאטירה והאלגוריה במחזה
