Graddol, D. (2006). The semiotic construction of a wine label –
אריזה משרתת כמה מטרות:
1.הגנה על הסחורה בזמן ההפצה והאחסון
2.עידוד הצרכן לקניית המוצר
3.יידוע הלקוח על תכולת המוצר ושימוש פוטנציאלי של המוצר
זה חייב להשלים את כל המטרות הללו כולל מגוון של אילוצים חוקיים, ז"א מה שחייב להיות מבחינה חוקית רשום על התווית, אילוצים כלכליים- כגון מחיר האריזה ביחס למחיר הסחורה או דרישות הסופרמרקט לגבי הצגת המוצר ושיווקו, אילוצים פרקטיים- גודל וצורת הסחורה ואילוצים תרבותיים- ציפיות וצרכי הלקוח ולקיחה בחשבון תבניות סוציאליות של צריכה.
תוך אילוצי זמן האריזה חייבת למשוך את הלקוח למדף הסחורה שאותה היא מציגה, לשים דגש על עצמה ביחס למתחרים ולשדר סיפוק מהמוצר גם מבדיקה רחוקה של הלקוח וגם מקרוב.
טבע המולטי – מודל של התווית
דוגמא 13.1 במאמר
התווית בדוגמא זו משדרת את המודעה המורכבת שלה על ידי מגוון של קודים ותכסיסים בנוסף לערוץ הוורבאלי. כדוגמת, קוד מספרים באחוזים, במיליליטר, ערכים, קוד של הבר, עיצוב גראפי לחוקים, מילים שמאורגנות במרחב, קוד וויזואלי לשפה, מספורים מסביב לתווית שלא רואים שמציגים את זמן האריזה. כל אלו מהווים מודלים סמיוטיים של התווית.
מסרים שונים יכולים להיות מועברים מכל תבנית סמיוטית מסוימת, ואלו יכולים להעלות את מידת הלחץ והניגודיות שלא מהווים את בסיס האינפורמציה שאמורה להיות מועברת בדרך הספציפית הזו לצרכן.
מורכבות הפנייה ללקוח
בר הקוד צריך להיות בגודל מסוים ובמיקום סטנדרטי בתווית. הם הכי קשים לשילוב בעיצוב תווית המוצר מאחר ואם הם יהיו מובלטים מידי הם עלולים להדגיש את רצון המוכר יותר משל הצרכן, במשיכת תשומת לב לרווח הסחורה הפוטנציאלי מאשר שביעות רצון הצרכן, צרכו או תשוקתו מהמוצר.
במקרה של סחורה פגומה או מזוהמת המידע על התווית ומסביבו שמוטבע הופך למידע שפונה לחוק, לכלכלה ולקשרים סוציאליים. העובדה שקוד זה אינו שקוף לצרכן הוא חלק מהקשר הסוציאלי עם הצרכן. שקיפות המוצר כולל מידע חוקתי לצרכן המוצר.
קניית מזון מורכבת מבחינה סוציאלית אך גם מבחינת פעילות כלכלית שבנויה היטב לפי אזור, אתניות, מעמד חברתי ומגדר.
מחקר שוק של מספק הסחורה יכול להראות שיין נקנה בעיקר ברובו על ידי נשים אך נשתה בעיקר על ידי גברים, ושיינות במחירים גבוהים נקנים בעיקר לארוחות שאליהם מוזמנים אורחים.
מידע התווית יצטרך לפנות לצרכן שקונה והצרכן האורח. בדוגמא שהבאתי לעיל ניתן לראות בתווית כי החלק שלמעלה מציג ללקוחותיו את צרכיו ורצונותיו מהמוצר, טעמו ובחירתו במוצר, כאשר החלק שמטה פונה לצרכן כבעל זכויות שספק הסחורה חייב לדאוג לחובות אלו.
כך שסימולטאנית, ניתן לראות בחלק אחד שהיין יחזק את חיי הצרכן ומצד שני יפגום בהם.
השימוש בשני הקטעים של טקסט, לא רק מהווים תשדירים מנוגדים ברמה השטחית אלא גם מכניסים את הצרכן לדרכים שונות לפיתוי ברעיונות מגוונים לגבי איך זה להיות הצרכן של מוצר ספציפי זה.
האילוצים החוקיים
יש מידע מסוים שחייב להיות לפי החוק נתון על מוצרי היין שנמכרים באיחוד האירופי. כדוגמת, אחוזי אלכוהול, ערך, אזור שהופק בו המוצר וקטגוריית היין.
יש מידע אופציונאלי שניתן להוסיף כדוגמת ארוחות שניתן להגיש יחד עם המשקה או אחסון ראוי של היין וכו'.
אם המידע אינו נדרש או אינו אופציונאלי אין הוא יהיה מוטבע וכתוב על תווית המוצר. מטרת החקיקה היא להבטיח כי הצרכנים יודעים בדיוק מה הם מקבלים ולא מוטעים לגבי איכות היין.
יין שמציג מידע אינפורמטיבי רב לגביו מבטא את איכותו יותר מיין שמציג מידע באופן כללי ולא מפורט פרטנית ואינו בעל שום מאפיין ספציפי.
החשיבות של עיצוב וויזואלי:
התווית מקדימה מראה את שם המוצר וכותרת משנית לה לגבי היין, הבקבוק שהוא האמצע, הגוף של המוצר, ממחיש את הרכיבים העיקריים של המוצר והחלק האחורי את התווית שכוללת מנגנוני טקסט שלא שונות הרבה מאינדקס של ספר מאחור. שמעבירה מידע פרטני לגבי רכיבים ואופן שימוש. הסטאטוס של שני החלקים של הטקסט, החלק השיווקי והחלק של האזהרה מסומנים באופן טיפוגראפי (קשור למלאכת הדפוס). החלק המפתה שנמצא מעלה בתווית, הוא בגופן שנקרא סנטואר- עוצב בידי ברוס רוג'רס בדיוק לפני מלחמת העולם הראשונה ופורסם על ידי מונוטאייפ ב1929 וניסה ליצור טיפוס עם פנים הומאניים, שמבוססת קרוב למודלים של כתבי יד. והאזהרה על המוצר היא בגופן שנקרא האלוויקה- נוצרה בשוויץ בשנת 1957 ושורשי עיצובו הן מגרמניה. זהו גופן אינפורמאטיבי טיפוסי שמקושרת למאה העשרים, רציונאליסטית ומקושרת להיגיינה, עבודה ומודרניזם. (נא לבחון את השינויים באותיות המצוירות בעמוד 201 שמדגישות את ההבדלים-חובה).
החלק העליון של התווית הוא "ביכאמאראל" (תרגום לעברית- מורכב משני גופים), שמערבב את החלק העליון והחלק התחתון והמרחב של האותיות מעוצב ובעל מקצב על ידי תבנית של (דפוס) חלקים באותיות הנכתבים מעל לשורה ויורדים.
הטקסט בעל מרחב רב יותר בין האותיות ומאפשר לו לתפוס יותר מקום.
בניגוד לזה, החלק התחתון של הטקסט מוצג בקאפיטולות ובאופן יותר דחוס.
