לפי רש ודר, 1991 המתאם בין מיצב סוציו-אקונומי לבין הישגים הוא גבוה יותר מן המתאם בין דור בארץ ומוצא עדתי לבין הישגים. עם זאת, גם כאשר משתנה המיצג הסוציו אקונומי, ממשיך הפער העדתי להתקיים. על אף צמצום פערי ההישגים בין קבוצת המוצא יש עדיין פערים בחתך העדתי. בחתך הדור (ראשון, שני, שלישי..) ובחתך הסוציו-אקונומי. רזיאל, 97 לאחר ניתוח הפער בהישגים לימודיים בין מזרחים לאשכנזים הסיק כי הוא יסגר בשנת 2012. לילדים העולים מארצות זרות סוגיות רבות עימן עליהם להתמודד. להלן מס' ממצאים:
- עולים יוצאי רוסיה – הורוביץ, 1998 טוענת כי יש להם בעיות הסתגלות עם החברה הישראלית. המתבגרים מבטאים מצוקה רגשית גבוהה מהממוצע וצורכים אלכוהול במידה רבה מילידי הארץ, נוטים להתחבר עם עולים אחדים בעוד ילידי הארץ מתחברים עם ילידי הארץ. בר יוסף, 1990 במאמר המתנח את העליה וההסתגלות בתהליכים של דה-סוציאליזציה (=מצב של העדר סוציאליזציה) ורה-סוציאליזציה (=מצב של חיברות מחודש, התגברות על שינוי והתחברות מחדש) מראה כי ההפרכה במע' התפקידים הנגרמת ע"י העליה הוא הגורם לדה-סוציאליזציה והנטייה ליצור מחדר מערכת תפקידים הוא תהליך הרה-סוציאליזציה לשם ה השגת סטטוס חברתי מקובל. הסתגלות מוצלחת מושגת כאשר יש ביניהם שיווי משקל דינמי כך ששכיחות הרה-סוציאליזציה עולה ככל ששכיחות הדה-סוציאליזציה יורדת. דגש כי קליטה אינה רצף זמני מסודר של שלבי הסתגלות אלא יחסי גומלין בין העולה לחברה.
- עולים יוצאי אתיופיה – שמש 1998, מצא כי נערים רבים נושרים ממערכת החינוך ורובם ממסגרות דתיות והגורמים העיקריים לכך הוא חוסר קשר בין תלמידים למורים, יחס מורים, ציפיותיהם הנמוכות והדרישות של המערכת הדתית. בקרבם בולט חוסר אמביציה, קשיים בתפיסה ובריכוז, בעיות משמעת, בטחון עצמי נמוך וקושי להתמודד עם כשלונות. הרצוג, 1998 טען שארגוני הקליטה פועלים להפרדה של העולים ומעכבים ע"י כך השתלבות בחברה וזאת ע"י יצירת תלות ע"י ריכוזם במרכזי קליטה וע"י טיפול בהם בסטטוס של נזקקים. על אף נתונים אלה, התקדמות מהירה והשתלבותם בחברה הולכת וגוברת. עולים רבים לומדים באונ' לקרת תארים מתקדמים.
- ערבים ויהודים – הרן לזרוביץ וקופרמינץ, 1996 במחקרם מצא כי נכונותם של בני הנוער הערבים למגע עם בני נוער יהודים גבוהה מזו של היהודים. הנוער הערבי מפתח תפיסה סטריאוטיפית כלפי הנוער היהודי ובמקביל הזהות הערבית נתפסת כפלסטינית בקרב היהודים. ברנדס, 1996 מדבר על צמצום פער בין הישגי יהודים וערבים, עם זאת המשאבים שהוקצו במסגרות הערביות לא הביאו לשיפור מספיק ברמת ההישגים. לדבריו זהו תהליך מתמשך אך אין ספק ששינוי הנורמות, התכניות החדשות והרחבת החינוך יבואו לידי ביטוי ברמת ההישגים בשנים הבאות.
- דתיים וחילוניים – נראה כי תפיסת המתבגרים בחטיבות הביניים בזרם החילוני מצביעות על מפה חברתית בעלת קונפליקטים רבים ואי שוויון משמעותי בחברה: השסע בין דתיים לחילוניים נתפס כחמור ביותר והשסע העדתי נתפס כחמור פחות. נראה כי לנתוני המעמד והעדה יש תפקיד מזערי במתן הסברים להבדלים הללו בחברה.
חזרה אל: תפקידי בית הספר \ פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
