הסצסיוניסטים היו זרם של אמנים מהאומנות הפלסטית שיצאו כנגד האומנות הניא-קלאסית ששירתה את המעמד השליט והיוותה "סלון" ייחודי שהכניסה אליו מותרת רק לאצולה. הם החליטו לפתוח תערוכות של אמנות ריאליסטית, חתרנית ואפילו מקבלת ומכבדת אמנות מחוץ לגרמניה. הם פתחו את התערוכות בעיקר במינכן המרוחקת מה"סלון האמנותי" של ברלין. גם בברלין עצמה התאגדו מספר אמנים להציג תערוכות מחוץ לסלון. הם ייסדו את "קבוצת האחד עשר" שדגלה בפיתוח האמנות המודרנית והאוונגרדית בתוך ברלין עצמה. שוב, השלטונות, לא הצליחו למרות שניסו ללכלך ולבקר את האמנות כ"זנותית וזולה", למנוע את אהבת הקהל אליה. אפילו ציוריו של הצייר המפורסם אדוארד מונק שהיוו ניגוד לפאר הקלאסי באמנות השלטונית, מצאו להם מקום של כבוד בגלריה בדסלדורף לאחר שנמנעה הצגתם בברלין. הסצסיון דגל באמנות אימפרסיוניסטית שהושפעה מאמנות צרפתית בת אותה התקופה. הקיסר וילהלם השני מחה וביקר, אבל שוב, לא הצליח למנוע את ההצלחה של הזרם הזה.
