א וַיַּעַן אִיּוֹב, וַיֹּאמַר.
ב אָמְנָם, יָדַעְתִּי כִי-כֵן; וּמַה-יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם-אֵל.
ג אִם-יַחְפֹּץ, לָרִיב עִמּוֹ– לֹא-יַעֲנֶנּוּ, אַחַת מִנִּי-אָלֶף.
ד חֲכַם לֵבָב, וְאַמִּיץ כֹּחַ– מִי-הִקְשָׁה אֵלָיו, וַיִּשְׁלָם.
ה הַמַּעְתִּיק הָרִים, וְלֹא יָדָעוּ– אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ.
ו הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ, מִמְּקוֹמָהּ; וְעַמּוּדֶיהָ, יִתְפַּלָּצוּן.
ז הָאֹמֵר לַחֶרֶס, וְלֹא יִזְרָח; וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם. – מתאר את גדולת ה' ברור שהאדם לא יכול לתפוס את זה. הוא יודע את כל מה שהם טוענים על ה'.
ח נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ; וְדוֹרֵךְ, עַל-בָּמֳתֵי יָם.
ט עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה; וְחַדְרֵי תֵמָן.
י עֹשֶׂה גְדֹלוֹת, עַד-אֵין חֵקֶר; וְנִפְלָאוֹת, עַד-אֵין מִסְפָּר.
יא הֵן יַעֲבֹר עָלַי, וְלֹא אֶרְאֶה; וְיַחֲלֹף, וְלֹא-אָבִין לוֹ.
יב הֵן יַחְתֹּף, מִי יְשִׁיבֶנּוּ; מִי-יֹאמַר אֵלָיו, מַה-תַּעֲשֶׂה.
יג אֱלוֹהַּ, לֹא-יָשִׁיב אַפּוֹ; תַּחְתָּו שָׁחֲחוּ, עֹזְרֵי רָהַב.
יד אַף, כִּי-אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ; אֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּוֹ.
טו אֲשֶׁר אִם-צָדַקְתִּי, לֹא אֶעֱנֶה; לִמְשֹׁפְטִי, אֶתְחַנָּן.
טז אִם-קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי– לֹא-אַאֲמִין, כִּי-יַאֲזִין קוֹלִי. – איוב לא מאמין שהוא מקשיב לו, הוא קורא לה' והוא לא מאזין לו.
יז אֲשֶׁר-בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי; וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם. – איוב אומר שה' מרבה את פצעיו בלי סיבה.
יח לֹא-יִתְּנֵנִי, הָשֵׁב רוּחִי: כִּי יַשְׂבִּעַנִי, מַמְּרֹרִים.
יט אִם-לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה; וְאִם-לְמִשְׁפָּט, מִי יוֹעִידֵנִי. – רוצה להיות במשפט עם ה' שיאמר לו מה הוא עשה לא טוב.
כ אִם-אֶצְדָּק, פִּי יַרְשִׁיעֵנִי; תָּם-אָנִי, וַיַּעְקְשֵׁנִי.
כא תָּם-אָנִי, לֹא-אֵדַע נַפְשִׁי; אֶמְאַס חַיָּי. – חוזר על כך שהוא תם ותם.
כב אַחַת, הִיא: עַל-כֵּן אָמַרְתִּי–תָּם וְרָשָׁע, הוּא מְכַלֶּה. – "מכלה" תמצית הרעיון של איוב בספר הזה ; אין תורת גמול הכל סטטיסטיקה.
כג אִם-שׁוֹט, יָמִית פִּתְאֹם– לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג.
כד אֶרֶץ, נִתְּנָה בְיַד-רָשָׁע– פְּנֵי-שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה; – הוא לא אומר שה' רשע, אך השליטה בארץ ניתנה ביד רשע.
אִם-לֹא אֵפוֹא מִי-הוּא.
כה וְיָמַי קַלּוּ, מִנִּי-רָץ; בָּרְחוּ, לֹא-רָאוּ טוֹבָה.
כו חָלְפוּ, עִם-אֳנִיּוֹת אֵבֶה; כְּנֶשֶׁר, יָטוּשׂ עֲלֵי-אֹכֶל.
כז אִם-אָמְרִי, אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי; אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִיגָה.
כח יָגֹרְתִּי כָל-עַצְּבֹתָי; יָדַעְתִּי, כִּי-לֹא תְנַקֵּנִי.
כט אָנֹכִי אֶרְשָׁע; לָמָּה-זֶּה, הֶבֶל אִיגָע.
ל אִם-הִתְרָחַצְתִּי במו- (בְמֵי-) שָׁלֶג; וַהֲזִכּוֹתִי, בְּבֹר כַּפָּי.
לא אָז, בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי; וְתִעֲבוּנִי, שַׂלְמוֹתָי.
לב כִּי-לֹא-אִישׁ כָּמוֹנִי אֶעֱנֶנּוּ; נָבוֹא יַחְדָּו, בַּמִּשְׁפָּט. – הוא ממש מבקש מה' "בוא נבוא למשפט תסביר לי איפה אני לא בסדר" – קריאה למשפט.
לג לֹא יֵשׁ-בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ– יָשֵׁת יָדוֹ עַל-שְׁנֵינוּ.
לד יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ; וְאֵמָתוֹ, אַל-תְּבַעֲתַנִּי.
לה אֲדַבְּרָה, וְלֹא אִירָאֶנּוּ: כִּי לֹא-כֵן אָנֹכִי, עִמָּדִי.
חזרה אל סיכום ספר איוב
