במעגלי ההלכה: מצוות יישוב ארץ ישראל

מצוות יישוב ארץ ישראל על פי פרשנים ופוסקים שונים – סיכום העמדות העיקריות:

הרמב"ן בשאלת מצות ישוב ארץ ישראל

לדעת הרמב"ן מצוות יישוב הארץ כוללת שני מרכיבים:

א. שלטון לאומי על ארץ ישראל – שתהיה בידי עם ישראל ולא בידי עמים אחרים.

ב. הפרחת השממה.

הרמב"ן מוכיח שהורשת הארץ היא מצוה מלשון הציווי שנאמר בעניין המרגלים "עלה רש כאשר דבר ה' אלוקיך לך". היכולת לממש את המצווה הזו היא גם באמצעות מלחמה לכיבוש הארץ. מלחמה כזו מוגדרת כמלחמת מצווה. בחז"ל שבחים רבים על מעלת הארץ והישיבה בה, כגון האמירה שכל מי שהיה דר בארץ ויצא ממנה כאילו עובד עבודה זרה, ומדוע? מפני שמי שהארץ היא נחלת ה', בה השכינה שורה. מצוות יישוב ארץ ישראל בשלמותה היא כשעם ישראל ריבון בארצו. אך גם בזמן גלות במצב בו עם ישראל איננו ריבון בארצו, המצווה הזו מחייבת גם את האדם הבודד. עדיף לגור בארץ ישראל תחת ריבונות זרה מאשר לגור בארץ אחרת.

הראי"ה קוק

את מצוות כיבוש הארץ יש אפשרות לקיים בשתי דרכים:

א. ע"י כיבוש של מלחמה.

ב. ע"י קניית אדמות בארץ.

למצוות כיבוש ארץ ישראל יש מעלה מיוחדת, והיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. הוכחה: במצוות אחרות אין חובה להסתכן על מנת לקיימן, על פי האמור בפסוק: "וחי בהם" – "ולא שימות בהם". אך לשם כיבוש הארץ יש חובה גם להסתכן, (כי התורה צוותה אותנו להילחם, ובמלחמה יש נפגעים, וזה מראה שהתורה התכוונה שלמרות הנפגעים, יש חובה להילחם)

הרב צבי יהודה קוק

היכן כתוב בתורה שאנו חייבים לבנות לנו מדינה? מכך שאנו מצווים לשלוט על הארץ, ברור שמדובר במדינה בעלת שלטון, ולא ביהודים יחידים.

גמרא כתובות

אם אחד מבני הזוג איננו מסכים לעלות לארץ, זו עילה לפירוק המשפחה, והצד שסירב לעלות נפגע מהבחינה הכלכלית. בעל סרבן משלם את מלוא סכום הכתובה, אשה סרבנית מפסידה את כתובתה. מכאן ניתן ללמוד על חשיבות מצוות העליה לארץ ועל מרכזיותה.

תוספות

התוספות כותבים שבזמנו (לפני כ-800 שנים) הלכה זו אינה נוהגת, ואין בכוחו של בן או בת הזוג לכפות את שכנגדו לעלות לארץ מפני שיש סכנה בעליה לארץ, ולכן גם כתב אז הרב חיים כהן שאין מצווה לגור בארץ ישראל מאחר שיש קושי בקיום המצוות התלויות בארץ.

מהרי"ט

המהרי"ט, סבר שמצוות יישוב ארץ ישראל נוהגת גם בזמן הגלות, ודחה את דברי ר' חיים. באשר לעצם הטענה שיש קשיים בקיום המצוות התלויות בארץ ועל כן אין מצווה לדור בה, טוען המהרי"ט שלא ברור מה הבעיה ומה הקושי לקיים מצוות אלו. כמו כל מצווה אחרת, יש ללמוד את הלכותיה ולקיימה. כמו כן, חלק מהמצוות התלויות בארץ נוהגות גם בחו"ל ואין שום מניעה לקיים אותן גם בארץ.

הרב יונה לנסדופר, שו"ת מעיל צדקה סימן כו

שלושה חברים שרצו לנסוע לארץ ישראל עם בניהם הקטנים, ובית הדין רוצה למנוע את נסיעתם מחשש סכנה, ושאלו אותם אנשים את הרב האם הם צריכים לשמוע לבית הדין. תשובה: מצוות יישוב ארץ ישראל נוהגת תמיד. הוכחה – האפשרות של בני זוג לכפות על עליה לארץ ישראל נפסקה להלכה גם בגלות. אמנם, בזמן שיש סכנה וודאית, אז לא כופים את בן הזוג לעלות. ולכן, צריך לברר האם יש סכנה רצינית או לא, וכך לקבוע אם ניתן לעלות לארץ. (הכלל שקובע לדעת אם זה זמן סכנה הוא האם סוחרים באותו זמן נמנעים מלהביא סחורות לארץ – אם אין תנועת סוחרים, סימן שזה זמן סכנה) אם עולים לארץ ישראל צריך לוודא מראש שיש יכולת להתפרנס בכבוד ולא להזדקק לצדקה. (את אותם עקרונות שנלמדו בתשובה זו ניתן להחיל גם על שאלת מגורים בארץ במקום סכנה)

הרב מצליח מאזוז, שו"ת איש מצליח

הרב מצליח מאזוז כתב שאמצעי התחבורה הנהוגים בזמנו (אוניות קיטור) אינם בחזקת סכנה.

הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר

מצוות ישוב הארץ מחולקת לשתים:

יש מצווה כללית על עם ישראל לגור בארץ ולשלוט בה.
יש מצווה אישית-פרטות על כל אחד לגור בארץ.

עם קום המדינה גדלה חובת העלייה לארץ משתי סיבות:

א. אין שום סכנה בעליה. ואין קשיי פרנסה, ולכן כיום לא ניתן לקבל פטור מעליה בגלל סכנה, ובני הזוג יכולים לחייב זה את זה לעלות.

ב. מדינת ישראל מוקפת אויבים ויש חובה לעלות כדי ליטול חלק במלחמת מצווה

הרב יעקב אריאל

הרב אריאל נשאל על נטישת הארץ בזמן מלחמה (התשובה נכתבה בזמן מלחמת המפרץ – תש"ן). תשובתו: אם נאמר שבשעת סכנה הרשות נתונה לצאת לחו"ל, עלולים כל ישראל השוכנים בארץ לנוטשה, חלילה. ולכן, מכיוון שמצוות ישוב הארץ מוטלת על כל אחד, וראינו שחובה להסתכן בשביל מצווה זו, לכן בשעת חירום לאומית אסור לפרט לחשוב רק על עצמו, אלא עליו לשקול שיקולים ציבוריים, מה התועלת ומה הנזק שעלולים מעשיו לגרום לכלל. אסור שייוצר מצב שהכל יעזבו את הארץ בעת מלחמה.

חזרה אל: במעגלי ההלכה – סיכומים