אהבה לא ממומשת – האהבה המושלמת?

הביטוי "אהבה אפלטונית" באופן שבו אנחנו משתמשים בו היום, כלומר כאהבה ידידותית שאין לה היבט פיזי או אפילו רומנטי, הוא סילוף גדול למדי של מה שאפלטון עצמו התכוון. הכוונה המקורית של הפילוסוף היווני הייתה אהבה שהיא האידיאה של האהבה, האהבה המושלמת והמופשטת שאין לה קיום ממשי במציאות, אך שכל אהבה אחרת היא למעשה ביטוי מסוים ומוגבל שלה.

אז איך בכל זאת קיבלנו את המושג הזה של "אהבה אפלטונית" בתור מערכת יחסים שאין לה מימוש פיזי? ההיסטוריה מציעה כמה דוגמאות שממחישות איך צמח לו רעיון על כך שהאהבה המושלמת היא אהבה לא ממומשת.

הטרובדור המסור

רודל והודיארנה
רודל והודיארנה

ג'ופרה רודל היה נסיך, טרובדור (כעין משורר ומלחין חצר), הרפתקאן ורומנטיקן לא קטן שחי במאה ה-12 (עוד הרבה לפני שהמציאו בכלל את הרומנטיקה). רודל נשבה בקסמם של מסעות הצלב של זמנו והפליג ממולדתו צרפת לטריפולי שבלבנון של ימינו. רודל, לדבריו, קיבל את ההשראה לצאת למסע הצלב כאשר שמע אודות יופיה המופלא של הרוזנת הודיארנה מטריפולי. עוד לפני שהגיע לטריפולי רודל התמסר לייעוד אחד ויחיד: כתיבת שירי אהבה לכבודה של הרוזנת. הוא לא נתן לכך שהוא מעולם לא ראה אותה לעצור אותו. בשיריו ובמעשיו מדבר רודל על סוג של אהבה שהיה חדש בתכלית בימיו: אהבה שאין לו שום קשר כלשהו לעניינים מעשיים, היא אינה קשורה בנישואים, מין, רבייה, בכסף, בכוח או אפילו בסיכוי אי פעם להתגשם. רודל לא ביקש שום גמול מעשי על אהבתו שהייתה אחת מהאהבות לשם אהבה הראשונות בהיסטוריה. במובן מסוים רודל ביטל כל היבט של האהבה למעט הרגש עצמו שאותו הוא ביטא בשיריו הרבים. לרוע המזל הנסיעה לא האירה פנים לרודל שנעשה חולה בדרך עד כדי כך שנאלצו לשאת אותו באלונקה מהאונייה. כשהרוזנת שמעה על המעריץ היצירתי שהגיע לעיר היא רצה לבקרו. כשהרוזנת נכנסה לחדר פקח רודל את עיניו לפתע כדי לראות את אהובתו בפעם הראשונה והאחרונה בטרם מת בזרועותיה.

אהבה ממבט ראשון (ואחרון)

פטרארקה ולאורה
פטרארקה ולאורה

ב-6 באפריל 1327 הבחין המשורר האיטלקי פרנצ'סקו פטרארקה באישה צעירה בחצר כנסיית סיינט-קלייר באביניון באישה צעירה בשם לאורה (או לפחות כך קרא לה פטרארקה). המפגש לא ארך יותר מדקה קלה אך היה בכך די על מנת להוות השראה ללא פחות מ-366 שירים שכתב פטרארקה במשך שני עשורים לבוא שאת כולם הוא הקדיש ל"גבירה לאורה" אהובתו. לאורה עצמה עשתה לו כנראה טובה גדולה כאשר סירבה בתוקף להפגש איתו (מאחר והייתה כבר נשואה). פטרארקה נחשב לאחד ההומניסטים הראשונים של הרנסנס, והגישה שלו לאהבה יכולה ללמד משהו על כך. בעבור פטרארקה, כמו רודל לפניו, האהבה המושלמת היא אהבה שלא רק שאינה צריכה להתגשם, עצם זה שהיא בלתי אפשרית הוא מה שהופך אותה למושלמת. לאהבה הזו אין כל קשר למציאות, אין בה מתח, ריבים, דיונים על מי שוטף כלים וכו', היא יכולה להשאר מושלמת אך ורק בגלל שהיא לא מתגשמת.

הגישה הזו לאהבה שהתפתחה עם רודל, פטרארקה ודומיהם שהחלו להתרבות ברחבי אירופה השפיעה רבות על מושגי האהבה והרומנטיקה של ימינו (גם אם רובנו מעדיפים להיות קצת יותר מעשיים בנוגע לכך). אנחנו נוטים לפעמים להתייחס אל הרגש המופשט שבאהבה בתור העיקר בעוד שאנחנו נותנים לכל שאר המרכיבים תפקיד משני, מה שיכול להעיד כי משהו בנאיביות הפואטית של ימי הביניים המאוחרים והרנסנס עדיין דובק בנו.

למאמרים נוספים מתוך סדרת "מה זו אהבה?":

ציטוטים פילוסופיים על אהבה

אמנות האהבה של אריך פרום

האם האהבה היא שקר קפיטליסטי?

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

עוד דברים מעניינים: