הגדרה כללית: מודל לאסוול (Lasswell Model) הוא אחד המודלים הקלאסיים הראשונים להבנת תהליך התקשורת, והוא מתאר את העברת המסר כתהליך חד-כיווני, ליניארי ופשוט: מהמוען (המשדר) אל הנמען (הקהל). מודל זה שואף להבין כיצד מסרים משפיעים על הקהל, תוך התמקדות בהשפעה ולא בתוכן עצמו או בתגובה האפשרית.
הרקע לפיתוח המודל
הרולד ד. לאסוול, חוקר תקשורת ופוליטיקה, פיתח את המודל בשנות ה-40 של המאה ה-20 בעקבות מחקר שערך על סרטי תעמולה נאציים. מטרתו הייתה לנתח כיצד השלטון הנאצי השתמש בתקשורת ככלי לשליטה והשפעה רחבת היקף על הציבור. לכן, המודל מושפע מעולמות של שליטה, כוח ושטיפת מוח – במיוחד בהקשרים של תעמולה פוליטית.
מרכיבי מודל לאסוול
לאסוול ניסח את תהליך התקשורת כשאלת מפתח פשוטה שמורכבת מחמישה שלבים:
מי? – המוען, הגורם המשדר את המסר.
אומר מה? – המסר עצמו, המידע המועבר.
באיזה ערוץ? – אמצעי התקשורת או המדיה שדרכו עובר המסר.
למי? – הנמען, הקהל המקבל את המסר.
באיזו השפעה? – התוצאה או ההשפעה הרצויה של המסר על הקהל.
המודל מניח שהמוען הוא הגורם המרכזי והמשפיע בתהליך התקשורת, והוא זה ששולט במסר ובאופן הצגתו. לעומת זאת, הנמען נתפס כקהל הומוגני, סביל ופאסיבי, שאינו מגיב או מעורב באופן פעיל, אלא מקבל את המסר כפי שהוא.
כוונה והשפעה
במודל לאסוול טמונה הנחה חשובה: לתהליך התקשורת יש מטרה ברורה – להשפיע על הנמען. לעיתים, במיוחד בהקשרים פוליטיים או תעמולתיים, מדובר בהשפעה מניפולטיבית או אף בזדון מצד המוען. זהו אינו מודל תקשורתי נייטרלי, אלא כזה שממוקד בהשגת תוצאה אצל הקהל.
דוגמה יישומית למודל לאסוול
דוגמה מובהקת ליישום מודל לאסוול היא מודעות תעמולה פוליטית או מלחמתית – שם מועברים מסרים אחידים לציבור רחב במטרה לעצב דעת קהל או לגרום להתנהגות מסוימת. הקהל במקרה זה אינו נדרש להביע דעה או לשאול שאלות – הוא רק "צורך" את המסר.
ביקורת על מודל לאסוול
אחת הביקורות המרכזיות כלפי מודל לאסוול היא חוסר ההתייחסות לתגובה של הנמען. המודל מתעלם לחלוטין ממעגלי תקשורת חוזרים, ממשוב, מדיאלוג או מדיון. בנוסף, הוא אינו מנתח את תוכן המסר עצמו – אלא רק את מקורותיו, צורתו והאמצעים להעבירו. כתוצאה מכך, המודל אינו מתאים למצבי תקשורת דינמיים, דו-כיווניים או אינטראקטיביים – כמו במדיה החברתית או בשיח פנים-אל-פנים.
סיכום
מודל לאסוול הוא מודל תקשורת מוקדם, חד-כיווני, שמדגיש את כוחו של המוען להשפיע על קהל סביל ואחיד. הוא שימש בסיס להבנת תעמולה והשפעה ציבורית אך אינו מתאים לניתוח תקשורת מודרנית המושתתת על אינטראקציה, דיאלוג ותגובתיות. יחד עם זאת, תרומתו ההיסטורית להבנת כוחם של מסרים והקשר בין תקשורת לפוליטיקה נותרה משמעותית.
ראה עוד: מודלים של תקשורת
