סיכום מאמר בסוציולוגיה: המשפחה הערבית – מסורת ותמורה \ מ' אביצור

סיכומים לבגרות בסוציולוגיה: המשפחה הערבית – מסורת ותמורה \ מ' אביצור

עמוד זה הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בסוציולוגיה. ראה גם: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה

מאמרו של אביצור מתאר את תהליכי השינוי החלים במשפחה הערבית בישראל. המשפחה הערבית המסורתית מאופיינת ביסודה כפטריארכלית, פטרילוקאלית, פטרילינארית, פוליגמית ומורחבת. הנישואין הם אנדוגמיים – בין קרובים – ונקבעים באמצעות שידוך לפי החלטת ההורים.

מאז שנות החמישים חלים שינויים במשפחה הערבית בישראל, ונראה שכיום אין כמעט הבדל בין המשפחה הערבית-חילונית-עירונית לבין המשפחה היהודית-חילונית-עירונית. נדגים כמה מאפיינים שבהם חלו שינויים: עם יציאת הבנים לעבודה שכירה מחוץ לכפר, חלה ירידה בחשיבותה של הקרקע ובתלות של הבנים באביהם. מרבית הנישאים עוזים את בית אביהם ובוחרים בדפוס ניאולוקאלי ובחיים במסגרת משפחה גרעינית. השינוי המפליג ביותר חל במעמד האישה: החקיקה בישראל מגינה על מעמדה המשפטי, למשל בכל הנוגע לשיוויון האישה בירושה, למניעת ביגמיה ולאיסור גירושין ללא הסכמת האישה. יותר ויותר נשים רוכשות השכלה, לרבות השכלה אקדמית, ויוצאות לעבודה מחוץ לבית. הנשים מעורבות יותר במוסדות הציבור ושותפות להחלטות, והן מעורבות בבחירת בני זוגן – לרוב לפי הדפוס האקסוגמי. המוהר שהורי החתן נותנים במסגרת הנישואין משמש כיום את בני הזוג הנישאים, בעוד שבעבר הוא היווה תשלום ששימש את משפחת הכלה כפיצוי על רובדן כוח העבודה שלה. כיום גם חלוקת התפקידים בין בני הזוג שיוויונית יותר מבעבר.

ראוי לציין כי בצד מגמות השינוי בכיוון של התקרבות לדגם המשפחה המערבית, פועלים גם כוחות חברתיים שונים לשמירה על דפוס המשפחה המסורתית.

בלימוד המאמר מומלץ לקרוא את הסיכום אודות דפוסי משפחה

סיכום המאמר בנקודות

1-

א- משפחה מורחבת- במשפחה מורחבת חיים ביחד בני מספר דורות: הורים, ילדיהם הנשואים, צאצאיהם ולפעמים קרובי משפחה נוספים.

במאמר למשפחה הערבית קוראים אהל, דאר. המשפחה המורחבת כוללת את אבי המשפחה, אשתו או נשותיו, בנותיו הרווקות, בניו הרווקים ובניו הנשואים עם נשותיהם וילדיהם.

כולם חיים תחת קורת גג אחת או ביחידות סמוכות.

ב- משפחה פטריארכלית- דפוס סמכות שבו שולט הגבר.

בראש המשפחה הערבית עומד האב והוא משמש כאדון, שליט בלתי מעורער על כל בני הבית.

הנכסים של המשפחה רשומים על שמו, כל בני המשפחה עובדים במשק החקלאי בפיקוחו ובניהולו. קיימת הירכריה בראשותו של האב. אם האדמה של המשפחה היא קטנה בני הבית עובדים במשק חקלאי אחר כשכירים ואת הכסף הם מעבירים לאב והוא זה שהחליט ל חלוקת הכסף לכל בן משפחה.

ג- פטרילוקלית- הזוג הנישא עובר להתגורר עם משפחתו של הבעל.

האישה עוברת להתגורר בביתו של בעלה עם משפחתו.המשפחה של החתן משלמת מוהר למשפחתה של הכלה כפיצוי על מעברה למשפחת החתן ועל אובדן כוח עבודה. האבות מחליטים על הנישואין ועורכים עסקה ורק לאחר מכן מודיעים לבני הזוג והם חייבים לציית לבחירה זו. בנוסף,כתוב שהכלות אינן עצמאיות אלא מנוהלות על ידי אם המשפחה , אימו של הבעל.

ד-  פטרילאנרית- קשרי המשפחה עוברים באמצעות הגבר, אבות מורישים את רכושם לבנים בלבד.

למרות המחוק המוסלמי שנותן זכות לבת לקבל ירושה, היא לא תובעת את חלקה בירושה. מכאן שהאב מוריש את נכסיו לבנים בלבד. אצל המשפחה הערבית כל אחד משתייך למשפחת אביו ולא למשפחת אימו, במקרה של סכסוך בין שתי המשפחות האישה הנשואה עומדת לצד משפחת בעלה ולא לצד משפחתה. במקרה של מוות של הבעל האחריות מוטלת על הסב, אב המשפחה ורק לאחר מכן האם יכולה לקבל את האחריות עליהם.יש הבדל בשמות של הדוד מצד האב והדוד מצד האם וכן במעמדם.

ה- אנדוגמית- נישואי בין בני זוג הבאים מאותה יחיד חברתית.

במשפחה הערבית נערכים נישואין בין בני משפחה- בין בני דודים. בחברות ערביות שונות מנהג זה מתקבל כחובה, כלומר, אם הנישואין לא יצאו לפועל בן בדוד מקבל פיצוי כספי.

 

2- המחבר טוען שהמשפחה המורחבת הייתה פטריארכלית בגלל שלבני המשפחה הייתה תלות כלכלית, חברתית.בנוסף, עצם העובדה שהאדמה הייתה שייכת לאב, כל נכסי המשפחה היו רשומים על שמו. הוא זה שהעניק קצבות לכל אחד מבני המשפחה.בני המשפחה נאלצו להיות כפופים לאב מחשש לאיבוד חלקם בירושה.

 

3- "מות האב אינו מביא בהכרח להתפלצות המשפחה המורחבת"- הבנים של האב ממשיכים במסגרת המשפחה המורחבת בגלל כדאיות כללית. בן המשפחה הבכור מנהל משק משפחתי משותף ביחס לכדאיות הכלכלית, כדאיות זו קובעת את המשך המשק המשותף או הפירוק למשפחות גרעיניות.

 

4-  תפקיד החמולה- החמולה הייתה מעין איגוד שאיחד את כל המשפחות המורחבות שבישוב מסוים. החמולה כוללת בתוכה משפחות שונות שבדרך כלל גרות בסמיכות, לכל משפחה הייתה תחושת הזדהות עם החמולה ועם מנהיגיה. לכל אדם יש את החובה לראש המשפחה הפרטית שלו ובנוסף גם לראש החמולה.

השפעת העיור על מקומה של החמולה בחברה הערבית: בעבר כאשר כל המשפחות היו גרות בכפרים לתפקיד החמולה הייתה משמעות רבה, לאחר עזיבתן של משפחות לעיר מבנה החמולה נשאר רק בחברה הערבית.

 

5- שתי הקבוצות של התמורות במשפחה הערבית:

א- התמורה הראשונה הייתה היציאה לעבודה מהכפר. בעבר העבודה הייתה במשק המשפחתי או במשק אחר כשכירים בתוך הכפר. השינוי הוא בעצם העובדה שבני המשפחה יצאו לעבודה מחוץ לכפר ולמשק המשפחתי. האדמה שסימלה כוח ויוקרה איבדה את מעמדה החשוב.

שיעור העובדים בחקלאות ירד בצורה ניכרת. בנוסף, מעמד האישה השתנה- נשים שבעבר היו עובדות בבית בלבד יצאו לעבודה גם מחוץ לכפר. בעקבות כל סיבות אלה מעמדו של האב התערער, ילדיו לפעמים כלכלו אותו. מכאן שהתלות באבי המשפחה ובמקורות הפרסה המשפחתיים התחלשה.

ב- התמורה השנייה היא רכישת השכלה. תמורה זו נעשתה בגלל כמה גורמים: חוק חינוך חובה בישראל ועצם העובדה שחלק מבני המשפחה עבדו מחוץ לכפר, גרמה לכך שאותם בני משפחות ירצו לקבל השכלה גבוהה.

 

יש קשר בין שתי הקבוצות, התמורה השנייה לא יכלה להתבצע אם לא הייתה מתקיימת התמורה הראשונה. כלומר, רכישת ההשכלה לא יכלה להתבצע אם בני המשפחה לא היו יוצאים לעבודה מחוץ לכפר והיו סופגים את הערכים של התרבות הישראלית ביחס לרכישת השכלה.

 

7-  השינויים העיקריים במבנה החמולה:  השינוי העיקרי הייה בתחום הכלכלי. אם בעבר נקבע המעמד החברתי על פי מצב כלכלי טוב יותר, עכשיו מצבן של המשפחות הייה זהה, כי הקרקע כבר לא מהווה סמל חשוב ומשמעותי ואי אפשר לראות בבירור את מנהיגי בחמולה שבעבר היו השולטים.

כאשר המשפחות הערביות עברו לעיר תפקידה של החמולה לא היה חשוב במיוחד, עוצמת תפקידה הייתה בכפר בעיקר ולא בעיר.

 

  1. הסבריו של המחבר לכך שהסולידאריות בחמולה ממשיכה להתקיים:

בראש כל חמולה עומד ראש חמולה המתמנה על פי המסורת על ידי זקני החמולה, שהם ראשי המשפחות המורחבות המרכיבות את החמולה, או החשובים שבהן. ראש החמולה מתמנה כאמור על פי המסורת כשגילו, עושרו, ייחוסו, תקיפותו והשפעתו מהווים בסיס למינוי.

מבנה זה של משפחות מורחבות וחמולות, קיים בעיקר בחברה הכפרית המהווה את רובה של אוכלוסיית ערביי ישראל. בעיר, לעומת זאת, מבנה זה הולך ומתרפרף.

אך לשלטון המשפחות, במיוחד המשפחות החשובות, יש עדיין השפעה רבה גם בפעילות הציבורית והפוליטית.

9- הקווים המאפיינים את מעמדה של האישה במשפחה הערבית:

האישה הייתה נחותה בכל תחומי החיים- האישה בחברה הערבית הייתה משוללת זכויות. אסור היה לה לקבל ירושה ולא חזקה על ילדיה במקרה שבעלה מת.

על האישה נאסר לבוא במגע עם זרים, הייתה עליה החובה להתכסות ואסור הייה לה לצאת מהבית מכאן שרוב הנשים לא למדו בבית ספר.

האישה נחשבה לנחותה גם מעצם העובדה שלגבר היה מותר להינשא ליותר מאישה אחת. בנוסף, רק לגבר הייתה זכות להתגרש והוא עשה זאת מבלי לבקש את הסכמתה של האישה.

אבי החתן היה צריך לשלם למשפחתה של הכלה עבורה כאילו שהייתה רכוש שנקנה בכסף. המשטר הפטריאכלי גרם לאישה להיות נחותה עוד יותר מכיוון שהייתה צריכה לשרת את הגבר, ולא יכלה לעשות כפי רצונה.

 

10- התמורות במעמד האישה הערבית היו:

מבחינה משפטית- ב1950 נקבע חוק הנישואים שקובע כי גיל הנישואים המינימאלי של האישה הוא 17 שנים, וב1951 נקבע חוק שוויון האישה שקובע בין היתר שוויון האישה בירושה, איסור ביגמיה וכו'.

מבחינה חברתית- כלכלית: בעקבות התמורות החל תהליך בו נשים מועסקות כשכירות מחוץ למשק ביתן. כתוצאה מכך עצמאותן הכלכלית של הנשים גדלה בהדרגה, והולכות וגוברות האפשרויות למגע בלתי אמצעי עם החברה החיצונית. וגם ברמת ההשכלה חלו תמורות, ששיעור הבנות הלומדות בבתי ספר עולה עם הזמן.

מבחינה פוליטית- התמורות מאפשרות לאישה הערבייה להשתתף בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות בישראל. ניתן גם למצוא נשים בראש מוסדות ציבור שונים, מועדוני נשים ועוד.

מבחינת מוסד הנישואים- מנהגי הנישואים עדיין שומרים על צורתם המסורתית החיצונית. אך לפי המאמר חלו בהן תמורות כמו, שברוב המקרים האישה היא למעשה בוחרת את בן זוגה ואם נעשה שידוך ע"י ההורים, זה נעשה בהסכמתה להינשא לבן זוג.

11- השינויים החברתיים שהשפיעו על דפוס המשפחה הם בכך שהמשפחה הופכת למשפחה גרעינית מודרנית. כלומר, לא כמו בעבר קיימת מידה רבה של שיתוף פעולה בין בני הזוג. לדוגמא רוב הבעלים מתייעצים עם נשותיהם בכל מיני תחומים, לנשים יש השפעה רבה בקבלת ההחלטות, לא כמו בעבר שהגבר שלט וקיבל החלטה על הכול. בנוסף לאחר השינויים הכלכליים האישה תופסת חלק בכלכלת המשפחה. בעקבות שינויים אלה עולה מעמד האישה בחברה.

למעשה השינויים החברתיים שינו את דפוס הסמכות במשפחה, את תפקידי בני המשפחה והפכו בהדרגה את המשפחה הערבית המסורתית למשפחה גרעינית.

12-הגורמים שהביאו לשינוי במשפחה הערבית הוא בעיקר היציאה לעבוד כשכירים מחוץ לכפר. הכסף שהבנים מרווחים גורם להם להיות עצמאיים ולהפסיק להיות תלויים ברצון אביהם ובהחלטותיו. מקור הפרנסה השתנה קרקע זה כבר לא מקור פרנסה חשוב ויחיד ולכן השפעתו ושליטתו של האב במשפחה המורחבת נחלש. החמולה גם השתנתה בגלל שכל המשפחות במצב כלכלי דומה.

רכישת השכלה גבוהה מאפשרת לערבים לצאת ולראות עולם אחר מודרני  יותר ולרצות לאמץ אותו. האנשים שרוכשים השכלה מנסים לשנות את המצב שבו האב הוא שולט ולאישה אין שום משמעות. המשכילות בעיקר לא מוכנות לחיות בצורה שהבעל או אבי הבעל יחליט בשבילן הכול.

בגלל שאפשר לצאת מהכפר אפשר להתחתן מתוך בחירה ואהבה ולא מתוך כפייה.

יש קשר בין הגורמים מכיוון שאם אדם עובד הוא עצמאי הוא יכול להחליט ללמוד ושני הדברים האלו ביחד גורמים לשינוי במשפחה הערבית.

לדעתי יש עוד גורם שיכול להשפיע על שינוי במשפחה הערבית: כשילד גדל במשפחה מורחבת שהאב מחליט הכול לאם אין שום תפקיד חוץ מלדאוג למשק הבית כשהוא גדל הוא נישא למישהי שהוא לא אוהב אלא למישהי שהמשפחה שידכה הוא יכול להיות אב שונה ממה שהיה אביו ולנהל את הבית בצורה שונה לחלוטין תמיד רוצים לתת לילד מה שלא היה לך והוא יכול לראות את מה שהיה לו כחיסרון ולהעניק את ההפך לבנו.

 

 

מדוע בכה יעקב כשנשק לרחל?

וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך: מדוע בוכה יעקב כאשר הוא נושק לרחל? איך זה קשור לכל אירועי הנשיקה והבכי האחרים שלו והאם הבאר היא בעצם לב?

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: