הצדיק במחשבה המדינית של אריסטו

הצדיק במחשבה המדינית של אריסטו

הסיכום שלפניכם הינו חלק מאוסף הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, תת נושא אריסטו. וחלק ממאגר הסיכומים בפילוסופיה באתר.

על פי אריסטו כדי להיעשות צדיק אני צריך לתרגל ולתרגל מעשי צדק, כלומר לעשות כל הזמן את הפרקטיקה של מעשי צדק. איך אני יודעת מהו צדק- אדם צדיק ומיושב בדעתו יעשה מעשים צודקים, איך נדע שהוא צדיק? הוא יעשה מעשים צודקים.

זהו דיון טלאולוגי (מעגלי) אם מפרשים את האמירה כצינית, אפשר להבין אותה כביקורת על אפלטון, וכסוג של המשלה – יש מודלים של דמויות מופת וחיקוי, וההתנהגות של אדם צדיק צריכה להיות של מי שרגיל למעשי צדק (לא מספיק לתרום בחגים, צריך כל הזמן להיות עסוק בעשייה של צדק). לא צריך רשימת תכונות בשביל לדעת שאתם צדיקים. מדובר בעיצוב עצמי, נוהג שמשתרש.

 בתוך המערכת הזו אריסטו מבחין ברצף של ארבע תכונות, ארבעה סוגי בני אדם:

1. צדיקים- אנשים שהרצונות והתאוות שלהם שווים למעשים שלהם. כלומר, הם מתנהגים בצורה מוסרית לחלוטין וזה נובע מזה שגם הרצונות והתאוות שלהם הם מוסריים לחלוטין. בחירתם בעשייה היא מוסרית.

2. אדם השולט בעצמו- אדם בעל רגשות ותאוות שליליים אבל הוא מבין מה מוסרי והוא שולט בעצמו ומתנהג בצורה מוסרית.

3. לא שולט בעצמו- יש לו תאוות שליליות והוא יודע מה מוסרי אולם הוא אינו שולט בעצמו. הרגשות והתאוות שלו גוברים על יכולתו לבצע את הטוב והוא מבצע את מה שאינו טוב. הם ילדותיים ולא תמיד מצליחים להבחין בין טוב ורע (אפלטון נעצר כאן- עד כאן אפשר למצוא את כל האנשים אצל אפלטון) בתוך אלו שאינם שולטים בעצמם מזהה אריסטו שלוש קבוצות שעיקרם גוף ולא תבונה ויכולת מוגבלת להבחין בין טוב לרע: עבד, נקבה, בנים.

4.אדם רע- יש הלימה מוחלטת בין הרגשות והתאוות שלו לבין מה שהוא חושב שצריך לעשות. תבונתו שגויה מיסודה, עולמו המוסרי מעוות .

מבחינתו של אריסטו רק הצדיקים והאנשים השולטים בעצמם הם אזרחים מאחר והם מאופיינים בתבונה. אנו יכולים להסיק מסקנה שעל אף שאריסטו הוא ריאליסט המוסר מהווה חלק דומיננטי בעיצוב ההתנהגות האנושית והתנהגות הפוליטית. המשמעות היא שסדר ציבורי חייב להיות סדר פוליטי מאחר והסדר הפוליטי הוא המייצר את המוסר.

"העבדות הטבעית"- ישנה ביקורת כלפי אנשי אתונה, העבדות באותה תקופה הייתה נפוצה, כל הפריחה התרבותית התבססה על עבדות- על פי אריסטו עבדות לא צריכה להיות תוצר של כיבושים כפי שהייתה באתונה של ימיו אלא תוצר טבעי, שבו נדע מראש, נזהה לאיזה כיוון אנשים צריכים ללכת – מי שמתאים למנהיגות יהיה מנהיג, מי שלא – יהיה עבד. על פי תפיסה זו בעלי התבונה הם אלו שצריכים להיות האזרחים ומשתתפי תהליך קבלת החלטות פוליטיות. העבד כדי להיות מאושר זקוק למישהו שייתן לו הנחיות וילמד אותו איך לחיות. איך להשתמש במשאב הדומיננטי- הגוף.

אמנות האהבה של אריך פרום

האם אהבה היא לא רגש אלא בכלל מיומנות שאפשר לרכוש וצריך לתרגל? ספר המופת "אמנות האהבה" של אריך פרום מסביר איך לאהוב אחרים ואת עצמנו.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: