סיכומים בתיאוריות בקרימינולוגיה: עבריינות וסגנון חיים בגישה הפונקציונליסטית
מתוך סיכום הקורס תיאוריות בקרימינולוגיה
עבריינות:
תוצר נוסף של אנומיה חברתית.
סגנון חיים אצל אדלר(פסיכולוגית):
הדרך שאדם הוא מהמקום של המינוס, החוסר אל הפלוס, המטרה. סגנון החיים מבטא את הדרך בה אדם בחר ללכת בה. אדם מאמץ סגנון חיים ע"פ הפרשנויות שלו לכל מיני חוויות שעבר, איזו "מפת דרכים", המובילה אותו למטרות. סגנון החיים הוא תוצר של משתנים פסיכולוגיים. הטיפול הוא אינדיבידואלי.
סגנון חיים אצל מרטון: סגנון חיים הוא פועל יוצא של מצב חברתי. חברה פונקציונאלית תייצר סגנונות חיים אחרים מחברה לא פונקציונאלית. בחברה פונקציונאלית יהיו לנו סגנונות חיים נורמטיביים. סגנון חיים הוא אישי, אך נובע מהתייחסות החברה. החברה היא זו שגורמת לך להתנהל בסגנון כזה או אחר ולכן הטיפול הוא טיפול חברתי ולא אישי. בחברה לא סולידארית, סביר להניח שיהיו לה סגנונות אחרים. עבריינות היא תוצר של ההתנהלות החברתית. התיאוריה של מרטון לא מתייחסת להיבטים אישיותיים.
| סגנון חיים | חברה פונקציונאלית/ דיס פונקציונאלית | מטרות | אמצעים |
| האם הסגנון מתאים למטרות הלגיטימיות בחברה או שלא והאם הוא מגשים את המטרות באמצעים לגיטימיים? | |||
| הקונפורמי הוא אדם שמקבל את המטרות ומגשים אותן באמצעות דברים לגיטימיים. אדם קונפורמי שחי בחברה, יודע שיש לו מטרות: צריך להרוויח, להצליח ואלה מטרות קיימות בחברה תעשייתית, אבל כדי להרוויח או להצליח הוא הולך לעבוד. הוא משתמש באמצעי לגיטימי ומקובל בחברה. | |||
| קונפורמי | חברה פונקציונאלית | + | + |
| הריטואליסט זה אדם, שהשגרה, החזרתיות חשובה לו מאוד והוא "שבוי" בשגרה. ישנם דברים ריטואליים שהם נורמאליים ומאפשרים תחושת ביטחון וסדר. ישנם אנשים שהריטואליות אצלם דומיננטית. המטרות פחות בשבילו, אלא המטרות, ה"איך…" הוא יכול לשבת במשרד במשך 30 שנה ולתייק את הדפים מצד מסוים… לא מעניין אותו מה קורה במפעל. כל עוד הוא עושה את שגרת יומו, הוא מתנהל בביטחון, הם ידרשו ממנו לתייק את הדפים אחרת, הוא יהיה במשבר. האמצעים הם לגיטימיים. הסיכוי שיהיה עבריין הוא אפסי, אבל גם תרומתו לחברה מינימאלית. | |||
| רטואליסטי | חברה פונקציונאלית | – | + |
| החדשנים הם אנשים שמבחינתם המטרות חשובות. הם הפנימו את המטרות של החברה, אבל הם מגשימים את המטרות בדרכים לא לגיטימיות. המטרה מקדשת את האמצעים. | |||
| חדשן | חברה לא פונקציונאלית | + | – |
| סוגי חדשנים | |||
| החדשן הרווחי הפנים את המטרות החברתיות של החברה התעשייתית- להרוויח, להצליח, אלא שבניגוד לקונפורמי, הוא יגשים את המטרות האלה לא ע"י זה שילך לעבוד, אלא באמצעים לא לגיטימיים. חברה תעשייתית היא בעלת "נפילה" ערכית. במקום מע' ערכים ברורה, האידיאל הגדול ביותר זה להתקדם מה שיותר מהר בפירמידה. כאשר זה האידיאל, נעשים הרבה מאוד חדשנים רווחיים וכל אמצעי כשר ע"מ להשיגו. הפקעת מחירים, העלמת מס. | |||
| רווחי | + | – | |
| החדשן האלטרואיסט הוא בעל אידיאולוגיות וערכים החשובים לו מאוד, כאשר הערכים בפני עצמם הם בסדר, אבל הוא יגשים אותם, גם אם זה מנוגד לחוק (המתת חסד). זה נראה "יפה", אך החברה עלולה להתפרק ולכן צריך חוקים, כללים כי גם ההגשמה צריכה להיות ע"פ החוק. | |||
| אלטרואיסט | + | – | |
| הוא מתנהל, כביכול, כרגיל, אלא אם מישהו פוגע ברגש שלו (רצח על כבוד המשפחה)- ערך המשפחה גבוה יותר מערך החיים. | |||
| אמוציונאלי | + | – | |
| אנשים כאלה עושים דברים בלי כוונה. אנשים כאלה יכולים לעשות דברים רבים בלי כוונה. גם אם זה בלי כוונה, החברה יצרה את מצבי חוסר הכוונה הזו. החברה צריכה לפקח גם על המצבים האלה. תתאמצו ותתכוונו, תחשבו כמה פעמים ואז ה"בלי כוונה" יצטמצם. | |||
| רשלן | + | – | |
| הנסגן הוא אדם שניסה מאוד להשתלב בחברה, אך נכשל, ניסה שוב ונכשל שוב- וחוזר חלילה. הוא התייאש… הוא ויתר על המטרות ועל האמצעים. בשלב מסוים הם חשים ייאוש, שאי אפשר. מצב זה מוביל אותם לויתור גם על המטרות וגם על האמצעים. מצב זה מביא אותם לנסיגה, להסתגרות. כתוצאה מתחושות אלה, הם יכולים או לפתח חולי נפשי (סוג של נסגנות, נסיגה מהחברה, המצאת מציאות אחרת- ואז הם לא פונקציונאליים לחברה, הם בשוליים) או שמגיעם לנסגנות רפלקסיבית. | |||
| נסגני | חברה לא פונקציונאלית | – | – |
| מובילה להתמכרויות, סמים, התבודדות, ניתוק וזאת מתוך הקושי לשאת את המציאות החברתית- מתוך ייאוש. | |||
| רפלקסיבי | – | – | |
| נסגנות שעלולה להוביל לחולי נפשי. | |||
| חולי נפשי | – | – | |
| מצד אחד, מקבל שבחברה צריכים להיות מטרות ואמצעים, אבל אחרים. | |||
| מרדני | חברה לא פונקציונאלית | -/ + | -/ + |
| מרדן נבוך- יודעים במי הם מורדים, במה שמקובל, אך הם לא יודעים מהן האלטרנטיבות. | |||
| מרדן נבוך | -/ + | -/ + | |
| מרדן אידיאליסט- יש לו תזה מפורטת, איך צריכות להיות המטרות והאמצעים והוא מוכן לעשות הרבה כדי שנדע שהתזה שלו היא הנכונה. יש כאלה שיכתבו מאמר בעיתון (שקט יותר…), יש כאלה שיצאו להפגנות ויקימו הפגנות ומהפכות (אקטיביים יותר) והם משתמשים באמצעים קיצוניים/ אלימים. לדוג': הפנתרים השחורים- הייתה להם הצעה אלטרנטיבית להתנהלות חברתית ובכדי להשיג זאת, הם יוצאים להפגנות. הם מורדים בקיים, שהוא לא מספיק טוב. | |||
| מרדן אידיאליסט | -/ + | -/ + | |
