סיכום מאמר: הזכות לדעת מול הצורך בנחמה

סיכום מאמר: הזכות לדעת מול הצורך בנחמה

מתוך: מאגר סיכומי מאמרים בתקשורת

לביאדינור, ע. וקרניאל, י. ) 2009 (. "הזכותלדעת מול הצורך בנחמה — עיתונאים ורופאים בין פרופסיונליות לפטריוטיזם : סיקור מחלתו של ראשה ממשלה אריאל שרון בעיתונות הכתובה בישראל"

תקציר: המחקר בוחן את הסיקור התקשורתי בימים שאראיל שרון לקה באירועים מוחיים. המחקר מתמקד בהארץ, מעריב וידיעות אחרונות הן באירוע הראשון והן באירוע השני. במחקר רוצים לענות על שתי שאלות:

א.     כיצד מסקרת העיתונות הכתובה משבר לאומי שמקורו בתחום הבריאות והרפואה?

ב.      באיזה אופן מלמד סיקור האשפוז על טשטוש הגבולות בין הפרופסיונלי ובין הפטריוטי?

רקע תיאורטי:

האשפוזים סוקרו בהרחבה. על פי תיאוריית סדר היום נשאלת השאלה כיצד מתרחשת זרימת המידע בין הזירות השונות: הפוליטית, הציבורית והתקשורתית. רבים טוענים כי הסדר התקשורתי הוא הוא שמשפיע על סדרי היום האחרים. בתיאורייה זו יש חשיבות להבלטה- השפעת המסר וכן הערכהת הציבור את חשיבותו. ומסגור- כיצד התקשורת מפרשת את המידע. התקשורת מגוייסת- בזמני משבר התקשורת הופכת לפטריוטית ולמגוייסת, לשלוחה ממשלתית ולדוברת לא רשמית שלה. גם במשבר שרון התקשורת מצד רחד שירתה את הציבור ואת זכות הציבור לדעת ומצד שני הוטל לעיה התפקיד החברתי, כלומר ללכד ולנחם את הציבור ולסייע לו להתגבר על המשבר. לגבי סיקור התחום הרפואה יש בעייתיות כי התקשורת לא מבינה את בתחום הרפואי ולכן יכולה ליצור תפיסה מעוותת של המציאות וכן שתי המערכות הרפואית והעיתונאית סותרות זו את זו. יש הטוענים כי העיתונאים אינם סוקרים את המקרים הרפואיים באופן אובייקטיבי אלא בתורה סנסציונית וציטוט דיווחים רפואיים מחוץ להקשרם.

רקע היסטורי בדבר פרסומים של מצבם הבריאותי של מנהיגים 😕 בתחילה היה קו מנחה למנוע מן הציבור מידע על מצב הריאותי של המנהיגים. את המידע על המחלות קיבל העם רק לאחר שנים רבות.  הדילמה כאן היא בין זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות לבין צנעת הפרט של המנהיג.

שאלות המחקר:

1. כיצד סיקרה העיתונות הכתובה בישראל את שני אירועי השבץ של ראש הממשלה, שרון?

השערות המחקר לשאלה זו:

א.     הסיקור העיתונאי של אשפוזו של שרון יתפוס מקום מרכזי בסדר היום התקשורתי במהלך האשפוזים.

ב.      הסיקור העיתונאי יישא אופי אישי ורגשי

ג.      כמו כן, אופי אוהד ונעדר ביקורתיות כלפי ראש הממשלה

1. כיצד התמודדה העיתונות הכתובה עם סוגיות רפואיות ועם מידע רפואי בהקשר לאשפוזיו?

השערות המחקר לשאלה זו:

א.     חלק ניכר מהפרסומים יכלול התייחסות רפואית ויעסוק בנושאים רפואיים

ב.      חלק ניכר מן המקורות המצוטטים יהיו מקורות רפואיים.

ג.      יהיו פרסומים מטעם רופאים

ד.      רוב הסיקור ייעשה בידי עיתונאים שאינם בעלי ידע רפואי;

השאלה המרכזית היא באיזו מידה מילאה התקשורת הכתובה בישראל בסיקור אשפוזו של שרון את חחובותיה האתיות והמקצועיות כמעניקת שירות לציבור באשר לזכותו לדעת?

ממצאים:

שאלת מחקר 1:

v    ההשערה הראשונה אוששה- הסיקור תפס מקום מרכזי בסדר היום.

v    ההשערה השנייה אוששה גם כן.

v    העיתונים עברו מדיווח אינפורמטיבי באשפוז הראשון לדיווח פרשני באשפוז השני.

שאלת מחקר 2:

v    העיתונים התייחסו בצורה ניכרת בהיבטים הרפואיים הן במקרה הראשון והן במקרה השני

v    כך גם לגבי ההשערה השניייה היו הרבה מקורות מצוטטים על ידי רופאים. אך לא אושש הההבדל בין המקרים כפי ששיערה השערת המשנה.

v    ההשערה השלישית לא אוששה. נוכחות הרופאים הייתה מועטה

v    ההשערה הרביעית אומתה אשר רוב הסיקור נעשה על ידי עיתונאים שאין להם ידע רפואי

v    התקשורת עלולה להזניח את זכות הציבור לדעת בנושאי בריאות לטובת הסיפור המרגש והאינטרסים של בעלי הכוח, וכן לתת משקל יתר לזכותם לפרטיות.

ניתוח איכותני:

v    האשפוז הראשון- היו 4 מגמות בולטות בסיקור:

א.     הגעה והפחתה בחומרת המצב

ב.      עיתונאים כפרשנים רפואיים

ג.      רופאים כעיתונאים

ד.      דיווח אוהד אנושי ורגיש

v    האשפוז השני- שני היבטים מרכזיים:

א.     דיווח אוהד ורגשי- אבל קולקטיבי

ב.      הרופאים כעיתונאים

דיון:

העיתונאים בשל חוסר הידע הרפואי פנו רבות לרופאים שלא באמת טיפלו בשרון ולהם לא הייתה המחויבות העיתונאית ולכן הדיווחים לא היו ביקורתיים אלא רק פטריוטיות ששירתה את הממשלה.