ראשית הפילוסופיה של קרל מרקס

ראשית הפילוסופיה של קרל מרקס

הסיכום להלן הינו חלק מסיכום הקורס "אידיאולוגיות מודרניות" מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה

קרל מרקס נולד ב-1818, שיא תקופתו של הגל. הוא היה נער כשהגל נפטר ב-1830. כשהוא נכנס לאוניברסיטה אז רוחו של הגל שלטת. מרקס נולד לאבא עורך דין ולמשפחה עם עבר רבני דיי מפואר. אבא שלו ניצר את משפחתו שמרקס היה בגיל 6 כדי שהילדים יוכלו להיכנס לעולם הגדול. היה אסור ללא יהודים להיות עורכי דין. מרקס התנגד ללמוד על משפטים כי הם מדברים על תקדימים (מה שהיה בעבר) והוא מעוניין בתבונה שרואה מעבר לרעיונות העבר.

התלמידים האורתודוקסים של הגל עשו את מלאכתו, ניסו להצדיק ע"פ תפיסתו. אבל הייתה קבוצה קטנה של הגליאנים שמאלניים (שבהם מרקס ומשה הס), שהם טענו טענה אחרת: הגל אולי צדק אבל הוא לא הבין את הפוטנציה של הפילוסופיה שלו. הוא הצדיק מה שקיים כהכרחי, אבל ניתן לראות זאת בצורה אחרת. מרקס רצה בניגוד להגל, לשנות את העולם!

מרקס ניסה להיכנס לעולם האקדמי אבל היו שני דברים שעמדו בפניו ולכן לא התקבל:

  1. יהודי (למרות שהיה מומר).
  2. הרעיונות השמאלניים שלו (פגיעה בהגל).

הוא התחיל לעבוד כעיתונאי, והוא נתקל כעיתונאי חוקר בדברים שזעזעו את אמונותיו ההגליאניות. הוא ראה במקרים מסוימים שכאשר הייתה קטטה משפטית בין חברות כלכליות גדולות לבין זכויות של העובדים (הפועלים), המדינה לא התעלתה מעל החברה האזרחית. כלומר, תמיד הצד העשיר ניצח.

מרקס אמר לנו שהמדינה המודרנית אינה סובלימציה של החברה האזרחית, אלא היא חלק ממנו. המדינה משחקת את התפקיד של נציגת המעמד השולט. המעמד השולט תמיד ניצח את הצד החלש יותר. זאת אומרת, שהמדינה אינה ניטראלית, היא לא אוניברסאלית, והיא לא אלטרואיסטית, אלא היא נוקטת עמדה לטובת המעמד הגבוה.

בגיל 25 מרקס נוסע לפריז בקיץ ושם הוא קורא את הגל מחדש. הוא מגיע לשתי מסקנות:

  1. הגל צדק – שההיסטוריה מונעת ע"י דיאלקטיקה. שדברים חסרים (לאו דווקא ברעיונות) דוחפים את ההיסטוריה קדימה.
  2. הגל טעה – הוא ראה את ההיסטוריה כהתפתחות רעיונית רוחנית, אלא ההתקדמות היא מטריאליסטית. ולכן, מרקס מדבר על דיאלקטיקה מטריאליסטית.

 

איך יראה עולם אינטלקטואלי שהוא הגליאניזם בהיפוך? השינויים ההיסטוריים יהיו קונקרטיים בפועל, ולא כפי שהגל טען ברמה הרעיונית.

כשמרקס היה בברלין הוא נתקל בהגותו של הגל, אך הגל כבר מת. אלה שהמשיכו את דרכו של הגל, בחרו בצד השמרני של הגל, בעוד שהם ניסו למצוא את התבונה בתוך ההיסטוריה הקיימת. הפילוסופיה ההגליאנית פתוחה לתפיסות כאלו, כל שלב בהיסטוריה הוא הכרחי.

מרקס יחד עם כמה סטודנטים אחרים, ישבו כרפורמיסטיים של השמאל, ולמדו את הגל שוב ושוב כדי לראות בתורתו מנוף לשינויים – הם נקראו "ההגליאנים של השמאל" או "ההגליאנים הצעירים". הגל אמר שהמדינה היא קדושה כי היא הפתרון של ההיסטוריה. מתפיסות כאלו הנאצים לקחו את הטענה שהמדינה הארית היא הקדושה וכו'. לעומת זאת, השמאל ההגליאני הלכו לכיוון אחר לגמרי שבסופו של דבר היה הבולשביקים בבריה"מ.

אמנם חייבת להיות תבונה בתוך ההתפתחות ההיסטורית, אך מה קורה שאין? אז לדידו של מרקס האחריות של הפילוסופיה הוא לומר לא, הוא לשמור על התבונה ולא למצוא את הסיבות לעשות רציונאליזציה למה זה חייב היה להיות. לכן משפטו של מרקס היה: "עד עכשיו הפילוסופים ניסו להבין את העולם, עכשיו אחריותנו היא לשנות אותו".

אחרי שמרקס סיים את הדוקטורט הוא ניסה לקבל עבודה באקדמיה, אך הוא לא הצליח כי הוא היה בעברו יהודי ומכיוון שדעותיו לא היו קונבנציונאליות. הוא עובר להיות עיתונאי, וכעיתונאי הוא מלווה כמה וכמה מהסקנדלים הגדולים שהיו בגרמניה.

מרקס למד שהגל טעה בדבר יסודי: המדינה איננה כפי שראה הגל, מעין אוניברסאליזם אלטרואיסטי. כלומר, המדינה קשורה לעולם הכלכלי בחבלים עבים והיא תומכת באלו שיש להם. היא אינה "הועד הפועל" של העולם הכלכלי, והיות ואנשים מסוימים שולטים בעולם הכלכלי אז זה ברור שהעולם המדיני שייך להם. מרקס היה מבולבל, כי מצד אחד, היה קשור לעולם ההגליאני, אך מאידך, לא הסתדרה לו התפיסה שהמדינה היא הפתרון הטוב ביותר.

בקיץ 1844, הוא קורא את עבודתו של הגל מחדש בצורה שיטתית, והוא מגיע לשתי מסקנות:

א.     הגל צדק – שההיסטוריה מונעת ע"י דיאלקטיקה. שדברים חסרים (לאו דווקא ברעיונות) דוחפים את ההיסטוריה קדימה.

ב.      הגל טעה – הוא ראה את ההיסטוריה כהתפתחות רעיונית רוחנית, אלא ההתקדמות היא מטריאליסטית. ולכן, מרקס מדבר על דיאלקטיקה מטריאליסטית.

מרקס ראה את הגל כאילו שהוא עומד על ראשו. דהיינו, צריך לתרגם את כל מה שהגל כתב לרעיונות מטריאליים. כל פעם שהגל מדבר על גיסט אז נדבר על אינטרסים כלכליים. כל פעם שהגל מדבר על סוף ההיסטוריה מתוך הבנה עצמית, אז אנו נדבר על מתוך חופש עצמי. צריך לקחת את הגרעין הרציונאלי בתוך הגל ולזרוק את הקליפה המיסטית.

איך פילוסופיה הפוכה תיראה?

  1. אנו נחפש את האנשים האמיתיים.
  2. כאשר הגל מדבר על רעיונות מתנגשים, אנו נבין שההתנגשות הזו היא בין בני אדם אמיתיים ולא בין רעיונות.
  3. הפילוסופיה אינה מנסה להבין את העולם, אלא לנסות לשנות אותו.
  4. לדבר על חופש פוליטי של אדם יוצר.

בסופו של דבר הבסיס להתארגנות חברתית הוא הרצון של האדם לשרוד פיזית. אנו רוצים לספק את צרכינו ברמה הבסיסית ביותר, וזו הסיבה להתאגדותנו. כל הדברים שבני אדם יוצרים, צריך להבין אותם על בסיס הצורך הקיומי הראשוני של בני אדם להתקיים.

אבל אני חיים בעולם של מחסור במשאבים ולא כל אחד יכול לקבל מה שהוא רוצה. העולם החברתי הוא מעין משחק "סך אפס", שבו בני אדם מנסים לקבל יותר בשביל עצמם. המציאות נדחפת ע"י אינטרסים מנוגדים. החברה מונעת ע"י המאבק הזה בין אינטרסים.

כל ההיסטוריה האנושית מלאה במלחמה הזו. בעולם הקלאסי עבדים היו מתנגדים לאדוניהם. בעולם של ימי הביניים הצמיתים היו מנוגדים ללורדים. בימיו הניגוד הוא בין אלו שיש להם לבין אלו שאין להם. זה הבסיס של התנועה ההיסטורית, אינטרסים במאבק שלא יכולים כעת לפחות לבוא לידי ביטוי ביחד. הוא טוען שאין סינתזה, כי הצד הבורגני תמיד מנצח!

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: