סיכום בראשית פרק ב'

סיכום בראשית פרק ב 4-24

סיפור בריאת העולם השני  : בראשית, פרק ב', פסוקים 4 ב' – 24

פרשני המקרא המסורתיים טוענים כי בריאת העולם מתוארת בפרק א' באופן כללי, ואילו פרק ב' של ספר בראשית יורד לפרטים. לדבריהם, בעוד שבבראשית פרק א' הרחיב הכתוב בסיפור בריאת העולם וצמצם בתיאור בריאת האדם, הרי בפרק ב' הדגש הוא על בריאת האדם, ואילו תיאור הבריאה הקוסמית מצומצם. לאור תפיסה זו מנסים הפרשנים המסורתיים להסביר ולתרץ את ההבדלים המשמעותיים שבין שני הסיפורים ככלל ופרט אולם לחקר המקרא המודרני קשה לקבל פירושים הרמוניסטיים אלה וטענתו היא שלפנינו שני סיפורים שנכתבו על ידי שני סופרים שונים בעלי השקפות עולם שונות בתקופות שונות.

אלה ההבדלים העיקריים בין תיאורי הבריאה בפרק א' לבין סיפור הבריאה השני בפרק ב'

בראשית פרק א'

העולם נברא בשישה ימים

שם הבורא: אלוהים

העולם בתחילתו היה מוצף מים

זכר ונקבה באדם נבראו בבת אחת

הצמחים נבראו ביום השלישי, האדם – בשישי

בעלי החיים נבראו לפני האדם

האל טרנסצנדנטלי. נמצא מחוץ לעולם

האדם נברא בצלם אלוהים

הדגשת הצד הביולוגי:זכר ונקבה

תפקיד האדם: לשלוט בשאר הברואים

בראשית פרק ב'

השמים והארץ נבראו ביום אחד

שם הבורא: ה' אלוהים

העולם בתחילתו היה יבשה

האדם נברא ראשון, והאישה לבסוף

לפני בריאת האדם לא הייתה צמחיה

בעלי החיים נבראו לאחר בריאת האדם

האל בתוך הסיפור, יורד לארץ, משתתף בבריאה

האדם נברא מאדמה

הצד הרגשי: "לא טוב היות האדם לבדו"

תפקיד האדם: לעבוד בגן העדן ולשמור עליו

אלה הם רק מקצת מן ההבדלים. ההבדל היסודי והמהותי הוא כמובן בסיפור בריאת האדם. בבראשית פרק ב', זהו סיפור שונה לחלוטין מזה המסופר בפרק א'. מעמד האישה בפרק א' שווה למעמד הגבר. הם נוצרו בו זמנית, ואילו בפרק ב', האישה נוצרה כחלק מגופו של הגבר, נוצרה למענו, כדי שלא יישאר לבדו, ועל כן מעמדה נחות יותר. נהרות גן עדן : ההרגשה היא שזהו מקום דמיוני, ואין אפשרות למצאו או לשחזרו כי הנתונים הגיאוגראפיים הם אמנם אמיתיים אך בלתי אפשריים לאחר שיש נהרות באפריקה ונהרות במסופוטאמיה, אזור אירן ועיראק. זהו אידיאל נכסף, שאליו אפשר לשאוף, אך לא ניתן להגיע. ואולי כל העולם היה יכול להיות גן-עדן, לולא בני האדם קלקלו אותו במו ידיהם."עץ הדעת טוב ורע" אינו עץ תפוחים כפי שמקובל לחשוב בהשפעת האמנות הנוצרית לאורך הדורות בה הציירים ציירו את פריו כתפוח (בשל צבעו האדום של התפוח המציין מיניות ותשוקה) אלא שהמדובר בעץ ובפרי שלא קיימים במציאות.נראה שעל פי הסיפור ובעקבות הפירוש הנוצרי המקובל ועל פי פירוש הפועל "לדעת" במקרא שמשמעותו קיום יחסי מין,  , שהאוכל מפרי עץ הדעת טוב ורע חושף עצמו למודעות המינית.נהוג גם לפרש שהמדובר בפרי המסייע לאדם להבחין בין טוב ורע, וכי לפני אכילתו האדם לא ידע מהו רע כי לא היה רע בעולם כי האל ברא עולם שכולו טוב. כתוצאה מפירוש נוצרי זה קיום יחסי מין , גם במסגרת לגיטימית של נישואין נתפס בנצרות כחטא קדמון שבו כל בני אדם חוטאים ללא כפרה,למעט הכמרים והנזירות המצווים לפרוש מכך לצמיתות. בניגוד לכך היהדות רואה בקיום יחסי מין במסגרת הנישואין מצווה ראשונית וחשובה כפרו ורבו, אשר מקורה בברכה שקיבלו אדם וחווה מהאל לאחר בריאתם. רק לאחר שה' שם את האדם בגן העדן, וציווה עליו שלא לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע, הוא מבין שלא טוב שלאדם לא תהיה בת זוג. ה' יוצר את האישה מצלע שנלקחה מגופו של האדם. הפועל היוצא מבריאת האישה בדרך זו היא שבעוד בפרק א' האישה נבראה יחד עם הגבר, והיא שווה לו במעמדה, הרי כאן היא נחותה ממנו ותלויה בו.האדם נותן שמות לבעלי החיים, מה שמסמל את שליטתו בהם. יש כאן חפיפה למתואר בפרק א', גם שם נאמר כי האדם נועד לשלוט בבעלי החיים.האישה שנוצרה מהאיש נקראת אישה על ידו "כי מאיש לוקחה זאת". לפנינו מדרש שם עממי אסוציאטיבי בלבד, עם יסוד אטימולוגי לשוני מפוקפק כי שם העצם אישה משורש אנ"ש ואילו המילה איש מהשורש או"ש ולכן אין קשר אטימולוגי לשוני אמיתי בין שתי המילים. יש גם כן סיפורים אטיולוגיים (=סיבתיים) כלומר סיפורים קצרים שבאים להסביר מה היא הסיבה לתופעה טבעית, חברתית,גיאוגראפית או מדעית קיימת ובכך באים להשיב על שאלות יסודיות  כגון מדוע החל האדם להתלבש, מדוע הנחש זוחל, מדוע הלידה כרוכה בכאבים, מדוע יש לעמול כה קשה כדי להשיג אוכל, מדוע האדם לא חי לנצח וכ"ד.לאחר מכן יש מדרש שם אטימולוגי לשוני לשם חווה כי "היא אם כל חי".

סיכום זה מהווה חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים, סיכום ספר בראשית, סיפורי ראשית העולם והאנושות.

הקשר הסמוי בין האישה והנחש? משמעות השם חוה בסיפור גן העדן