בגרות – מאגר סיכומים מקיף

באתר טקטסטולוגיה נמצאים כיום קרוב ל-2,000 עמודי סיכום בנושאים הנלמדים לבגרות. על מנת להקל עליכם למצוא את הסיכומים שאתם צריכים להלן סקירה קצרה ומורה נבוכים למאגר הסיכומים לבגרות של האתר שלנו.

את המסע שלכם בנבכי מאגר הסיכומים לבגרות שלנו באתר אפשר להתחיל בעמוד סיכומים לבגרות ולתיכון שמרכז את כל משאבי הסיכום העיקריים בנושאי הבגרות שמופיעים כאן באתר. אם אתם לומדים לקראת מועד בגרות ספציפי מומלץ לבדוק את עמוד הסיכומי מיקוד לבגרות שמתעדכן לקראת כל מועד של בחינת בגרות (חורף או קיץ) ומכיל סיכומים המותאמים לחומרים המתפרסמים במסגרת המיקוד של בחינות הבגרות במקצועות השונים.

מלבד זאת, באתר תמצאו סיכומים לבגרות בשישה מקצועות עיקריים: אזרחות, היסטוריה, תנ"ך, ספרות, מחשבת ישראל ופסיכולוגיה.

במאגר הסיכומים בתנ”ך שבאתר תמצאו למעלה מ-500 עמודי סיכום המכסים את מרבית חומרי הלימוד לקראת בחינת הבגרות בתנ"ך על חלקיה השונים. הסיכומים לבגרות בתנ"ך בנויים על פי נושאים שונים ובכל נושא תוכלו למצוא סיכומים מחולקים על פי פרקים.

מאגר הסיכומים בספרות מכיל אף הוא מאות עמודי סיכום של יצירות ספרותיות שונות הנלמדות במסגרת תוכנית הלימודים לבגרות בספרות. גם כאן תמצאו בעמוד הראשי חלוקה לנושאים מרכזיים ומשם קישורים לעמודי סיכום של יצירות ספרותיות שונות.

במאגר הסיכומים באזרחות תמצאו את מיטב חומרי הלימוד לקראת בחינת הבגרות באזרחות. במאגר זה החומרים מופיעים בעמוד אחד מרכזי כאשר כל קישור יוביל אתכם לעמוד סיכום של נושא אחר הנכלל בחומר לבחינת הבגרות באזרחות.

מאגר הסיכומים בהיסטוריה באתר מחולק, בהתאם למבנה בחינת הבגרות בהיסטוריה, לשני חלקים: בגרות בהיסטוריה א' ובגרות בהיסטוריה ב'. גם כאן תמצאו מערך גדול של סיכומים המכסים את כל חומרי הלימוד לקראת בחינות הבגרות בהיסטוריה.

כמו כן, תוכלו למצוא באתר מאגרים של סיכומים בסוציולוגיה סיכומים בפסיכולוגיה וכן אסופה של סיכומים במחשבת ישראל.

כאן תוכלו למצוא מאגר סיכומים על פי מיקוד בגרות חורף תשע"ו 2016.

הייחודיות של הסיכומים באתר טקסטולוגיה הם בחלוקה לעמודי סיכום נפרדים כאשר בכל עמוד סיכום באזרחות, תנ"ך, ספרות או היסטוריה תוכלו למצוא קישורים לעמודי סיכום נוספים על מנת לאפשר למידה אינטואיטיבית וזורמת שעוברת מנושא לנושא על פי עניינו של הלומד.

חשוב להדגיש כי סיכומים לבגרות וסיכומים בכלל אינם תחליף ללמידה מלאה של החומר והשימוש בסיכומים שבאתר הינו על אחריות הלומד בלבד.

רוע וגאולה במחשבה של מרטין בובר

הפילוסופיה של מרטין בובר מספקת נקודת מבט עמוקה וייחודית על טבעו וגאולתו של הרוע. בעוד שחלק ניכר מעבודתו ידוע בהתמקדות בדיאלוג, קהילה ומערכות יחסים, הרהוריו על הרוע, תפקידו בחיי האדם וכיצד ניתן לשנותו הם היבטים משמעותיים מאוד במחשבתו.

בובר ניגש לנושא הרוע לא ככוח מוחלט או בלתי ניתן לפדיון אלא כמשהו שניתן לטפל בו, להבין אותו ובסופו של דבר לגאול באמצעות דיאלוג ופעולה אנושית. בעבורו הרוע אינו כוח נפרד ועצמאי המתקיים בניגוד לטוב. במקום זאת, זהו עיוות או שיבוש של ההרמוניה הטבעית בין יחידים ויחסיהם – גם זה עם זה וגם עם האלוהי. לדעתו, הרוע מתבטא כאשר מערכת היחסים אני-אתה – האידיאל של כבוד הדדי, פתיחות ומפגש – מתפרקת, מפנה את מקומו ליחסי אני-זה, שבה אנשים ודברים עוברים אובייקטיביות, משתמשים בהם ומצטמצמים לכלים. החפצה זו מטפחת הפרדה וניכור, שניהם מרכזיים בהבנתו של בובר את הרוע.

הרוע, לדעתו של בובר, הוא בעיקרו יחסי. הוא משגשג במצבים שבהם מפגשים אמיתיים מוחלפים בעסקאות, שבהם אנשים מאבדים את היכולת לראות זה את זה כיצורים מלאים ובמקום זאת רואים בהם אמצעי להשגת מטרה. התמוטטות זו במערכות היחסים לא רק פוגעת ביחידים, אלא משחיתה את המרקם של הקהילות והחברה. ככל שאנו מחפצים אחרים, כך אנו מנתקים את הקשרים הקושרים אותנו יחד בדרכים משמעותיות.

הליקוי של אלוהים
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של בובר לדיון על הרוע היא תפיסתו של "ליקוי האל". רעיון זה מתייחס לתקופות בהיסטוריה האנושית, או בחיי הפרט, שבהן נוכחותו של אלוהים נראית מרוחקת או מעורפלת, והקשר האלוהי בין אנשים לאלוהים מנותק. לפי בובר, הרוע משגשג ברגעים אלו של ליקוי אלוהי. כאשר אנשים מאבדים את הקשר שלהם עם אתה האלוהי – כאשר תחושת האימננטיות והנוכחות של אלוהים מוסתרת – סביר יותר שהם יפלו לדפוסים של חפצה, מניפולציה ופגיעה.

עם זאת, ליקוי האל אינו קבוע. בובר מאמין שזה חלק ממחזור גדול יותר של חיים רוחניים, שבו נוכחות אלוהים עשויה לדעוך אך ניתן לגלות אותה מחדש באמצעות מאמצים לשיקום מערכות יחסים – בין בני אדם ועם האלוהי. הרוע, במובן זה, אינו נובע מאיזו חושך מובנה בעולם אלא מכשל של מערכת יחסים ודיאלוג, את שניהם ניתן לשחזר.

גאולה באמצעות דיאלוג
הפתרון של בובר לרוע קשור עמוקות לפילוסופיית הדיאלוג שלו. הוא לא מציע שהרוע הוא משהו שאפשר להתגבר עליו בכוח או להכחיד אותו באמצעות עונש. במקום זאת, הוא מציע שניתן לגאול את הרוע – להפוך לטוב – באמצעות מפגשים אנושיים אמיתיים. על ידי ביסוס מחדש של מערכת היחסים אני-אתה, יחידים יכולים לרפא את השבירה המולידה את הרוע. תהליך הגאולה הזה אינו מופשט אלא מעשי ביותר: הוא כרוך בפתיחות, אמפתיה ונכונות לעסוק באחרים כיצורים מלאים, ולא כאובייקטים.

בהגות החסידית, שהשפיעה עמוקות על בובר, ישנה אמונה שגם הרוע מכיל ניצוצות של פוטנציאל אלוהי שניתן לשחרר ולהפוך. בובר מרחיב את הרעיון הזה בכך שהוא מציע שליחסים אנושיים, כשהם אמיתיים ומושרשים במפגש אני-אתה, יש את הכוח להפוך חוויות שליליות לחיוביות. פעולת המפגש עם אדם אחר בצורה מלאה וכנה היא גואלת כי היא משחזרת את הקשר שהרע ניתק.

רוע וחירות
בובר גם חוקר את הקשר בין הרוע לחירות האדם. הוא טוען שהאפשרות של רוע נובעת מאותו חופש המאפשר אהבה, יצירתיות ומערכות יחסים אותנטיות. בני אדם חופשיים לבחור בין להתייחס לאחרים כאל חפצים או כאל אתה. חופש זה אומר שהרוע הוא תמיד תוצאה פוטנציאלית של פעולה אנושית, אבל זה גם אומר שהגאולה תמיד אפשרית. אותו חופש שמוביל לניכור ולפגיעה יכול להיות מופנה לכיוון שיקום ודיאלוג.

בנוסף למאמצים הפרטניים, בובר מדגיש את תפקידה של הקהילה בגאולת הרוע. קהילה המבוססת על דיאלוג, שבה חברים מזהים זה את זה בתור אתה, יוצרת סביבה שבה הרוע נוטה פחות לשגשג. בקהילה כזו, אנשים טוענים זה לזה על שמירת מערכות יחסים אמיתיות, וישנו מאמץ קולקטיבי לגאול את ההשפעות המזיקות של הרוע באמצעות אחריות משותפת וטיפול.

לבסוף, בעבור בובר הרוע אינו כוח בלתי ניתן לשינוי אלא עיוות יחסי שניתן לגאול באמצעות דיאלוג אמיתי ופעולה אנושית. גישתו לרוע מדגישה את כוחן של מערכות יחסים, את חשיבות החופש האנושי ואת הפוטנציאל לטרנספורמציה באמצעות קהילה. על ידי שחזור מערכת היחסים אני-אתה ושיקום הקשר עם האלוהי, הפרטים והחברות יכולים להתגבר על הפרידה והניכור שמובילים לרוע. באמצעות תהליך זה, בובר מציע חזון מלא תקווה שבו ניתן לשנות את הרוע, ולרפא את השבר של העולם.

האם האימפריאליזם עדיין איתנו?

אחר שגרם סבל רב במשך מאות שנים משנה האימפריאליזם את האופן בו הוא פועל אך לא בהכרח נעלם מהעולם שאותו הוא ממשיך לעצב

עוד דברים מעניינים: