הדין בראש השנה

הדין בראש השנה

המאמר להלן הוא חלק מסיכום הקורס חגי ישראל: תלמוד, הלכה ומנהג ומאסופת הסיכומים בנושאי יהדות באתר

יום הדין חל בראש השנה בחודש תשרי. אז דן אלוהים את בני האדם על כל הקורות שלהם במשך השנה. ר"ן מסביר שהזמן הזה הוא המתאים ביותר כיוון שהאדם הראשון נברא בראש השנה, ובאותו יום דן אותו אלוהים על חטאו ויצא פטור (וזה סימן לבניו שיעמדו לדין ביום זה ויצאו פטורים – בחודש תשרי נטבעה תכונת היציאה בדימוס והזכות בדין). אבל ההסבר הזה הוא רק ע"פ דעתו של רבי אליעזר שסבר שבתשרי נברא העולם. רבי יהושע טוען שבניסן נברא העולם, וההסבר שלו לקביעת התאריך הוא שבחודש זה חל יום הכיפורים אז נתרצה אלוהים לאחר מעשה העגל ונקבע ליום סליחה ומחילה. בראש השנה יש עירוב רגשות- בטחון שנצא זכאים, ואימת הדין מהצד השני.

הרגשות הללו אינם סותרים האחד את השני, כיוון שהיחיד צריך לפחד מיום הדין ואל לו לסמוך על הנס, אבל כלל ישראל יכול להיות בטוח שיחתום לטובה. הכוח המיוחד שיש לציבור הוא מעלה שיש רק לעם ישראל. כשיש עשרה ישראלים מתכנסים הם ציבור, ושאר אומות העולם גם אם מתכנסים רבים מהם נקראים פרטים. יום הדין של ראש השנה לפי הגמרא נעשה לשלושה סוגי אנשים- צדיקים, רשעים ובינוניים. את הסתירות בין המקרים שבהם הצדיקים סובלים ורשעים נהנים, אפשר להסביר באופיים של המעשים הטובים והרעים. כיוון שבבית דין של מעלה ישנם עוונות שנפרעים מהם בעולם הזה וישנן עוונות שנפרעים מהם בעולם הבא (אותו הדבר נכון לגבי הזכיות), הראשונים פתרו זאת בהגדרת צדיקים ורשעים – השם צדיק ניתן לציין מעמדו בקשר למעשה מסוים. בראש שנה שוקל אלוהים את מעשי האדם ואפילו אם נמצא שעוונותיו מכריעים את זכיותיו, אבל נמצא שעשה מצווה אחת שדינה להשתלם בעולם הזה, הרי הוא נותן לו שכרו בעולם הזה וכותבו לחיים. לכן "צדיק ורשע" של ראש השנה אינו נקבע לפי רוב זכיות או עוונות אלא לפי ההכרעה של בית הדין ע"פ הכלל שביארו הראשונים.

על מה נידון האדם בראש השנה?

לפי אחדים (הר"ן הרמב"ן והריטב"א) הדין שנעשה בראש השנה נסב על שכר ועונש בעולם הזה, ואינו עוסק בחלקם הראוי בעולם הבא, על דבר זה הוא נדון בשעת פטירתו. אך הדברים אינם מתיישבים עם הבינוניים שעוונותיהם ומצוותיהם שקולות.

הרי"ף מפרש שצדיקים הם מי שזכיותיהם מרובות, רשעים- מי שעוונותיו מרובים ובינוניים- זכויותיהם ועוונותיהם מחצה על מחצה. התוספות עוד אומרות שהדין עוסק בחיים ומוות של העולם הבא. כלומר צדיקים גמורים נכתבין לחיים ורשעים גמורים למיתה.

דינם של הבינוניים תלוי בעשיית תשובה ולא בעשיית מצוות, כיוון שתשובה קל לקיים בעשרת הימים בין ראש השנה ליום הכפורים- כי אלוהים ממציא את עצמו לקבל את השבים. לכן מי שלא מקיים תשובה בימים אלה עוונו גדול. כמו כן כל מעשה טוב שיעשה לאחר ראש השנה יצטרף לחשבון השנה הבאה, ואילו התשובה מוחקת ומבטלת את העבירות מעיקרן, ולכן יצא זכאי. אף שבתשובה יש חרטה וצער ועוגמת נפש, היא ניתנת להתבצע בשבת כי היא דוחה אותה, כמו מילה.

ראה גם: ראש השנה כיום הדין