התנהגות ארגונית: ארגונים ואישיות – המודלים של שניידר והולנד

ארגונים יכולים לפתח אישיות דרך תהליך

המודל של שניידר ASA: המוקד האופי של הארגון מתפתח ממייסד הארגון, ברגע שהארגון קיים, הארגון מתחיל למשוך אנשים שדומים אליו, ראינו שאנחנו מעדיפים להסתובב עם אנשים שדומים לנו כך גם בארגון. אנחנו בוחרים להצטרף לארגון אשר דומה לנו. אחת המטרות של הראיון האישי היא לנסות לראות האם אנחנו מתאימים באופי שלנו לארגון.
אנשים אשר לא דומים לארגון בד"כ יעזבו את הארגון.
המודל של שניידר לא לוקח בחשבון את תהליך ה"?" תהליך אשר גורם לאנשים להיות יותר ויותר דומים לאירגון.
התוצאה הסופית: האנשים עושים את המקום, ניתן לזהות דפוס אישיות ברור של מנהלים בתוך הארגון לעומת הבדלים בפרופיל האישיות של מנהלים בין אירגונים
אנשים מפתחים דימיון עם הזמן , אולם הם מאבדים את השוני!
הסביבה היא כל הזמן משתנה וברגע שהארגון הוא הומוגני מדי אין את הכלים להגיב באופן שונה לסיטואציה, ולכן שניידר טוען שצריך לקחת אנשים ששונים בדברים מסויימים על מנת כן להכניס גיוון\ גמישות.

מחקרים מראים שככל ההתאמה גבוהה יותר בין הארגון לבנאדם , ניתן לנבא עבור העובדים יותר סיפוק ומחוייבות לארגון פחות נטייה לעזוב, ככל שהם יותר תואמים הביצוע שלהם יותר גבוה , ויותר הגדלת ראש , לעזור לקולגות וכו'.

הרעיון הוא: אם יש שני מועמדים בדיוק אותו דבר, זה שיש לו התאמה יותר גבוהה לאירגון יש לו יותר סיכוי להצליח.

התאוריה של הולנד

התיאוריה של הולנד גורסת כי הפרט יימשך למקצועות המתאימים לתכונותיו של הפרט. הולנד הגדיר 6 טיפוסים עיקריים (ריאליסטי, חוקר, אמנותי, חברתי, נמרץ ושגרתי) שעל בסיסן ניתן לקבוע את התחום בו הפרט צריך לעבוד. לכל טיפוס יש אוסף תכונות המגדירות אותו כך שבהתאם לתכונותיו המובילים יידע את הטיפוס המתאים לו וכתוצאה מכך את התחום. עבור כל פרט יש את התחום שהכי כדאי לו לעבוד, תחום שני הכי טוב וכו' עד לתחום הגרוע ביותר. כאשר מדרג הקישורים בין התחומים מוצגים במה שנקרא המשושה של הולנד (holland’s hexagon).

המחקר שלו מצא שתי קביעות חשובות:

אנשים באותו מקצוע נוטים להיות בעלי תכונות אופי מסויימות ספציפיות.
אנשים שיש להם את התכונות המאפיינות מקצוע מסויים-סביר שיצליחו בו.

לפי התיאוריה, אם לאדם יש תכונות מסויימות שמתאימות למקצוע מסויים בסבירות גדולה הוא יבחר במקצוע זה כי הוא מתאים לו והוא יוכל להצליח בו. הולנד איבחן שש סביבות עבודה ואת האישיויות המאפיינות כל אחת מהסביבות הללו:

אדם מעשי,ביישן,חומרי,יציב "ריאליסטי-Realistic" מתאים לעבודה "עם הידיים",עם מכונות וכלי עבודה שמבוססת על הישגים מוחשיים מקצועות:מהנדס מכניקה, מכונאות רכב, עובד בפס ייצור.
אדם אנליטי, מדויק, סקרן,מאופק,מופנם "חקירתי-Investigative" מתאים לסביבה שמתעסקת בגילוי, איסוף, ניתוח ופתרון בעיות. מקצועות: ניתוח מערכות, רופא שיניים, מדען.
אדם יצירתי, אימפולסיבי,אידאליסט,אינטואיטיבי ורגשני "ארטיסט-Artistic" מתאים לסביבה שיוצרת ומפתחת מוצרים או רעיונות,בסביבה בלתי מובנית מקצועות:סופר, קופירייטינג, פסל.
אדם חברתי,מצפוני, צריך חיבה,זורם "החברתי-Social" מתאים לסביבה שנותנת שירותים, עבודה בצוותים מקצועות: עובד סוציאלי, יועץ, אחות
אדם בטוח בעצמו,אנרגטי,אסרטיבי,צורך להיות בעמדת כוח "בעל היוזמה-Enterprising" מתאים להובלה של אחרים, השגת יעדים ע"י הנעת אחרים בסביבה מונעת תוצאות מקצועות: מנהל,פוליטיקאי,ברוקר בבורסה.
אדם אמין, ממושמע,מסודר, פרקטי ויעיל "הקונבנציונאלי-Conventional" מתאים לביצוע ניתוחים וחישובים סיסטימטיים על מידע מקצועות: חשבונאות, בנקאי, סטטיסטיקאי.

כאשר אדם בעל אופי מסויים לא עובד בסביבה המתאימה לו הולנד הגדיר התאמה מדרגה שניה ושלישית ואי התאמה בכלל.לפי הולנד אכן יש התאמה בין אישיות לסביבת עבודה אך אף אישיות או סביבת עבודה מתאימה באופן מושלם רק לקטגוריה אחת. לפי המשושה, ככל שסוג אישיות מסוים קרוב לסוג אישיות אחר במשושה, כך אדם בעל אישיות מסוג אחד יהיה מסופק בעבודה המתאימה לאדם מהסוג השני. לדוגמא, אם ארטיסט יעבוד בסביבה "חקירתית" או"חברתית" –תהיה התאמה מדרגה שניה, התאמה מדרגה שלישית תהיה לארטיסט עם עבודה בסביבה המתאימה ל"ריאליסט" או ל"בעל היוזמה" וחוסר התאמה יהיה עם הטיפוס ה"קונבנציונאלי".

התיאוריה של הולנד היא תיאוריה שנעשה בה שימוש נרחב ע"י יועצים תעסוקתיים. אנשים עונים על מספר שאלונים שעל פי הם מוגדר "הטיפוס" שלהם, לאחר מכן על פי המשושה של הולנד ממליצים להם באיזה מקצועות כדי להם לבחור.

לאנשים במקצועות דומים , יש תכונות אופי די דומות
למי שיש תכונות שדומות לאנשים במקצוע מסוים, יש יותר נטייה להצליח במקצוע הזה
קטלג את כל סוגי המקצוע ל6 קבוצות עיקריות וזיהה את 6 סוגי האישיות שתואמות אותם

ככל שהאישיות שלך יותר תואמת את המקצוע , אתה תתאים ותצליח יותר.
תכונות אופי מסוימות תואמות מקצועות שונים.

התאמת אדם מקצוע

הגישה אומרת שישנם אנשים שיותר מתאימים לעבודות מסוימות מאשר אחרים. כלומר התאמת אוסף היכולות והתכונות של הפרט לעבודה אותה יש לבצע. ככל שיש התאמה גבוהה יותר בין אופיו, תכונותיו ויכולותיו של הפרט לתפקיד נתון כך הפרט יותר פרודוקטיבי ונוטה להיות יותר מרוצה בעבודתו.

חופש המחאה: למה אין דמוקרטיה בלי מחאות

במשטר דמוקרטי, חופש המחאה אינו רק זכות אלא גם אחד מעמודי התווך המרכזיים לקיומה ולבריאותה של הדמוקרטיה.

הכובש והפילוסוף: תלמידו המפורסם ביותר של אריסטו

מי היה תלמידו המפורסם ביותר של אריסטו שלמד ממנו פילוסופיה לפני שהפך לאחד מהכובשים הגדולים ביותר בהיסטוריה?

אוסף סיפורי זן יפים

מסורת הסיפורים הזעירים אך חדים ומדויקים בחוכמתם של חכמי הזן

מה אנחנו חייבים לדורות העתיד?

מה אם כל חיינו הם רק ההתחלה? ספר מסעיר שמאתגר לחשוב מחדש על המוסר, הזמן, והאחריות שלנו לעתיד הרחוק.

לא רק קפה: הסוציולוגיה של הלאטה

לא על קפה, אלא על כוח, טעם ומעמד: איך לאטה הופך כסף לזהות, וצריכה לבחירה שמרגישה טבעית מדי.

מי אמר שחייבים מדינה? מה שההיסטוריה לא מספרת על חירות

האם היסטוריה האנושית תמיד מתקדמת מהשבט לפרלמנט? גרייבר וונגרו טוענים שלא, ושזה משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על חירות, שוויון והסדר החברתי

טען עוד

ללמוד טוב יותר:

8 שיטות מוכחות לשיפור הזיכרון

8 טיפים ושיטות שיעזרו לכם לזכור יותר טוב את כל מה שאתם לא רוצים לשכוח

לקבל השראה:

לחלום בגדול: 19 ציטוטים על חלומות והגשמתם

אוסף ציטוטים מעוררי השראה על חלומות, מה זה אומר לחלום בגדול, איך מגשימים חלומות ומה התפקיד שלהם בחיינו.

להפעיל את הראש:

5 סיבות לכך שכישלון יכול להיות עדיף על הצלחה

אין באמת סיבה לפחד מכישלון, להפך

להשתפר:

איך הופכים למי שאנחנו רוצים להיות – על שאיפה כפילוסופיה של שינוי עצמי

אתה לא מי שאתה, אלא מי שאתה מנסה להיות. הפילוסופית אגנס קלארד על שינוי עצמי לא כבחירה, אלא כלמידה של רצון חדש