המניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס

מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: המניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס

מתוך: מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים

סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – לייקקונו!

המניפסט הקומוניסטי

מניפסט = גילוי דעת. קומוניסטי = מחאתי. המניפסט הוא מסמך הנועד לשכנוע ולקריאה למחאה.

ב – 1848, פורסם המניפסט הקומוניסטי של מארקס ואנגלס, בתקופה שנקראה אז "אביב העמים". אביב העמים אופיין במלחמות אזרחים, בהם גורמים עממיים שהיו מחוץ למערכת הכוח הפוליטית, הצליחו להתייצב בזירה הציבורית ולצבור כוח, באמצעות סיסמאות של "דמוקרטיזציה". ניסיון המהפכה הזה נכשל, ובסופו של דבר הביאו לתגובת נגד של הגורמים שנמצאו עד אז בשלטון ואף להתחזקותם. כשפרץ "אביב העמים" התלוותה אליו תחושה אופטימית של שינוי היסטורי, שיעצים את ההישגים של המהפכה הצרפתית, למארקס ואנגלס היה חשוב לבטא את העמדה המעמדית של מעמד הפועלים, שהיא שונה מהעמדה של מעמד הבורגנות בהקשר המעמדי. למארקס ואנגלס הייתה תקווה שהמהפכנות אז, מסמנת את תחילתו של גל המהפכה של מעמד העובדים – הפרולטריון, שהוא המשך של המהפכה הבורגנית שהייתה בצרפת (בסוף המאה ה 18) – כלומר תחילת המהפכה הסוציאליסטית. כיום מוסכם כי מארקס ואנגלס טעו בעיתוי של התפתחות מהפיכת מעמד העובדים, אך המניפסט הקומוניסטי מתאר את הדרך למהפכה של מעמד הפועלים. מארקס ואנגלס מדברים בטקסט על כך שסוף סוף למעמד הנמוך, של העובדים, יהיה חלק במערכת הפוליטית, ויוענקו זכויות חומריות למעמד הפועלים – כלומר, שהמהפכה הסוציאליסטית תוביל לשוויון חומרי וכלכלי בין כלל האזרחים.

בטקסט טוענים כי כל העולם השמרני (במשטר הישן – הפיאודלי, הבורגני וכדומה), יתגייס למלחמה של התקוממות עממית כנגד השלטון הבורגני – מדברים על פעולה בינלאומית וחתרנית. מארקס ואנגלס פורסים את משנתם ההיסטורית והסוציולוגית – הם טוענים כי ההתפתחות ההיסטורית היא סיפור של מלחמת מעמדות מתמשכת שמניעה את ההיסטוריה והיא זו שגורמת לשינוי היסטורי. הם מספרים שיש ניגודי מעמדות וניגודי אינטרסים לאורך כל השנים, ולכן תתרחש מלחמת מעמדות שתביא לשינוי מהפכני או להתמוטטות הסדר החברתי ושקיעתם המשותפת של כל המעמדות הנאבקים. מארקס ואנגלס מציירים תמונה היסטורית, שבה לכל חברה יש התפלגות מעמדית מאד ברורה, אך לטענתם בחברה המודרנית, הניגוד המעמדי הזה נעשה חשוף – בין הפרולטריון והבורגנות הקונפליקט לא מוסתר, ולא ניתנת לו הצדקה דתית או פוליטית למשל, אלא אי השוויון הכלכלי נגזר ישירות מהיחסים בין השחקנים בשוק. הניגוד הזה נעשה רחב, עד שכל החברה נחלקת לשני מעמדות ברורים ומקוטבים – הבורגנות והפרולטריון. מארקס מדבר גם על הקשר גלובלי – לטענתו, גילוי אמריקה והחליפין העולמי (תנועת סחורות בינלאומית), נתנו תנופת יתר להתפתחות מעמד הבורגנות. מארקס טוען כי הביקוש שנוצר בעקבות התהוות השוק החדש העולמי, לא נענע על ידי השיטה הפיאודלית והגילדות המקצועיות – הם מהווים מחסום לכוחות הייצור שנוצרו בה. לכן, השיטה הפיאודלית הלכה ונעלמה, וכך כוחות הייצור יכלו להמשיך ולהתפתח, ובהתאם להם הייתה גם התפתחות מעמדית – כך שנדרשה מהפכה פוליטית שתביא לשינוי ביחסי הייצור – יצירת מעמד בורגני והתפתחות מעמד בעלי ההון, ואל מולם נוצר מעמד הפרולטריון, הפועלים. ממשל המדינה המודרנית נשלט כעת על ידי המעמד הבורגני. זהו תיאור ההתפתחות ההיסטורית של מארקס, של המהפכה הבורגנית (הצרפתית). היווצרות הבורגנות כשליטה, הרסה את היחסים הפיאודליים ויצרה תרבות כוללת שסובבת סביב השוק, התעשייה וחליפין.