צמיחתה של חברה דואלית/ הורוביץ וליסק – סיכום מאמר

צמיחתה של חברה דואלית/ הורוביץ וליסק – סיכום

הטענה המרכזית במאמר "צמיחתה של חברה דואלית"- בעיקרה נמצאת בכותרת המאמר. הישוב היהודי בישראל התפתח כמרכז נבדל על אף המסגרת הדו לאומית (יהודים וערבים). את החברה שהתפתחה בא"י בתקופת המנדט יש לתאר על פי דגם של חברה דואלית בעלת דגם ייחודי לישראל. הורוביץ וליסק מתארים דגם של חברה דואלית שיש לה שתי אוכלוסיות שונות ברמת המודרניזציה שמנהלות מערכת ריבודית נפרדת בכל אחת מהן. כל חברה מפתחת מערכת חלקית ויש לה זיקה ערכית ותלות חומרית במרכזים חוץ טריטוריאליים.

הגישה התיאורטית- הגישה הפונקציונליסטית. מסתכלים למה המערכת הזאת פועלת ומשרתת את החברה. זהו ניתוח מערכתי, החברה כמערכת אחת שלמה ורואים זאת במאמר כאשר הם מציגים את הקונפליקטים שלא כיחסי ניצול וכוחניות. הקונפליקט הוא לא מה שהניע את החברה, הוא תהליך פנימי שנותנים לו פתרון בתוך המערכת. בנוסף, הם מדברים המון על המודרניות של שתי הקבוצות וזהו מאפיין שמסתכלים עליו המון בגישה הפונקציונליסטית.  היהודים היו מודרניים כי הם הגיעו מאירופה, הם היו תרבותיים יותר, אורבניים, בעלי יכולת למסד את החברה שלהם.

ייחודיות המקרה בארץ-ישראל– הם נותנים שני דגמים שהיו קיימים בספרות. מודרניות- הם נתנו את הדוגמה של ארה"ב שהיא חברה הטרוגנית מבחינת דת, אתניות, לאומיות, אך הומוגנית מבחינה של מודרניזציה. בישראל הייתה הטרוגניות אתנית, דתית ולאומית אבל לא הייתה הומוגניות מבחינת מודרניזציה. מערכת כלכלית- בדגם השני, שבו ניתנה כדוגמה דרום אפריקה, קמו חברות כחלק מתהליך הקולוניאליזם שהייתה להם מערכת כלכלית משותפת. הם היו הטרוגניות מבחינה לאומית, דתית ואתנית אך נוצרו כחלק מתהליכי קולוניזציה. זה לא רלוונטי לישראל כי שם היו שתי מערכות שוק נפרדות מבחינה כלכלית. בנוסף, הם הזכירו פן נוסף למקרה הייחודי לישראל וזה הזיקה החוץ טריטוריאלית-קשר עם מוסדות מחוץ לא"י שסיפקו להם חלק מהשירותים (הסוכנות היהודית למשל).

הבדלים ברמת המודרניזציה- הם מתארים למה המודלים הראשונים שקיימים לא אפשריים והם מדברים על הבדל בדיור, רמות שכר וצריכה שונות, חינוך והשכלה ותרבות. הם מביאים ציטוטים שונים מועדת פיל. בנוסף, קיימים הבדלים במיסוד הפוליטי. הם שמים דגש גדול על הבדלים במיסוד מפני שהם פונקציונליסטים וגישה זו עוסקת המון במיסוד (אחת הדרכים לזהות אותה). ההבדלים במיסוד הפוליטי מתוארים ע"י אופן הבחירה לאותם מוסדות פוליטיים- בחירות לעומת מינוי בשל ייחוס משפחתי. הם מזכירים גם פתרון של קונפליקטים בכל חברה- בחברה הערבית פתרו זאת באלימות ואילו בחברה היהודית קיים מיסוד, מוסדות שזהו תפקידם. קיימת הפרדה בין דת לפוליטיקה בהקשר זה. ההבדלים ברמת המיסוד מוסברים לאורך המאמר ע"י ההבדלים בתרבות של שתי החברות, חברה מסורתית לעומת חברה מודרנית יותר, דמוקרטית וחילונית.

תהליכי הפרדות בארבעה תחומים- בישראל לא נוצר מצב שחברה הייתה מעל חברה. התפתח דגם ייחודי של חברה דואלית כתוצאה מהאידיאולוגיה היהודית- "להפוך את הפירמידה". היהודים רצו להקים כאן עם, חברה ייחודית, יהודית, לבנות את עצמם בא"י ובשביל זה הם היו צריכים לאייש את כל הדרגים בהיררכיה היהודית. "היפוך הפירמידה"= הבסיס יהיה עבודה חקלאית ומעליו שאר המשרות השכירות. בגולה, היהודים היו בעיקר סוחרים והתמקמו ברובד הגבוה. על מנת להקים חברה עצמאית צריך שיהיה פירמידה רגילה בה הבסיס הוא חקלאי ויצרני ולכן היה קיים צורך בהיפוך הפירמידה. יש צורך להפריד בין החברה היהודית לערבית על מנת לתפוס את מקומות העבודה של הערבים החקלאיים שאיישו את תחתית הפירמידה של החברה היהודית.

התחומים בהם הייתה התבדלות- אקולוגית, כלכלית, פוליטית ותרבותית. התבדלות אקולוגית- היבדלות במגורים של שתי הקבוצות. בערים היה רוב יהודי שהתגורר בשכונות ייחודיות יהודיות. בכפרים ישנם ישובים נפרדים לערבים וליהודים. התבדלות כלכלית- הפרדה בחקלאות, בהעסקה של יהודים וערבים, העדפה של פועל יהודי מתוך האידיאולוגיה של עבודה עברית. אך האיכרים הסוציאליסטים התנגדו לכך כי ישנה סתירה בין העבודה העברית לבין "פועלי כל העולם התאחדו". קונפליקט זה יצר מעין פרדוקס בין שני ניגודים פוליטיים, השמאל הקומוניסטי והסוציאליסטים שהתאחדו לאור מצב זה. האינטרסים שלהם היו משותפים במקרה זה של עבודה עברית. הם מעלים שני גורמים לשאלה מדוע הייתה בכל זאת התבדלות כלכלית למרות ההסכמה בין שני הצדדים: גם הערבים רצו ליצור איזושהי התבדלות מהיהודים וזה תרם להתבדלות שהיהודים ניסו להשיג. בנוסף, התודעה הערבית התגבשה לאחר שהיהודים שמו דגש על ההתבדלות וזה התבטא בחרם הערבי בכיכר. כמו כן, במלחמת העולם השנייה היה את משבר הפרדסנות כאשר נוצר מצב שלא היה צורך בפועלים ערבים יותר. גורם בסיסי נוסף בנוגע לעבודה עברית הוא שהקונפליקט נעשה במעמד הכי נמוך של הפועלים. זה לא התבטא במשרות היותר גבוהות, לא הייתה תחרות על משרות אלה ולכן, היה ניתן ליישם את האידיאולוגיה של עבודה עברית.  בגלל שזה נגע לשכבה כל כך מצומצמת זה לא השפיע באמת על העבודה העברית.

התבדלות פוליטית- לבריטים הייתה דילמה: או לתת ייצוג שווה לפי אחוז האוכלוסייה אך זה היה מתנגש עם הרצון שלהם שהיהודים יקימו בית לאומי בארץ ישראל. בשלטון העות'מאני לא הייתה חלוקה טריטוריאלית ברורה. במנדט יש יחידה טריטוריאלית אחת, כשהשלטון הבריטי נתן שירותים לשתי האוכלוסיות. לכן לא היה צורך במוסדות משותפים בין שתי העדות מפני שהמנדט הבריטי היה זה שטיפל בתהליכים אלה. מה שבלט זה הקמה של מוסדות נפרדים ליהודים ולערבים, כאשר הניסיון להתנגד להתארגנות הפוליטית היהודית הובילו לראשיתה של התודעה הערבית, כלומר, הקמה של מוסדות יהודיים והתבדלות פוליטית היא זאת שהובילה לתודעה ערבית שלטונית ופוליטית.אך הם כן מתארים מספר ממשקים משותפים ליהודים ולערבים בעיקר בערים המעורבות והיה ניסיון לארגן ארגון משותף ליהודים וערבים שלא צלח, מפני שהאידאולוגיה היהודית לבנות חברה עצמאית גברה על עניין זה.

התבדלות תרבותית- התבדלות זו באה לידי ביטוי בתחיית השפה העברית בארץ-ישראל. ישנם תהליכים של חילון בשתי החברות ועקב תהליכים אלה ההבדלים התרבותיים ייעלמו ולא תהיה ייחודיות לחברה היהודית. מתוך ניסיון למנוע זו הייתה תחייה של השפה העברית. בנוסף, דיברו בארץ בשפות שונות, הייתה מלחמת לשונות והתנגדות לתחייה הייתה בשל זיקה לארץ מוצא כגון צרפת וגרמניה. היה צורך בניתוק היחסים עם ארץ המוצא.

ביקורת-  מהמאמר "צמיחתה של חברה דואלית משתמע שהייתה תחרות פתוחה, נק' המוצא הייתה זהה, שתי החברות התחרו בתנאים שווים, אך למעשה הייתה העדפה של הבריטים לחברה היהודית בשל הרצון לעזור להם להקים מדינה יהודית. לערבים לא הייתה יכולת אמיתית להקים חברה מודרנית שלא כמו שהוצג במאמר. בנוסף, הם מדברים על תהליכי הפרדות כתוצאה מאידיאולוגיה, אך שפיר טוען שההתבדלות הייתה מתוך אינטרס כלכלי ולא מתוך אידיאולוגיה.