המהפכה המדעית – מקופרניקוס עד ניוטון

המהפכה המדעית (המדע החדש)

המדע החדש והפילוסופיה החדשה שלובים זה בזה, ולא במקרה התהוו באותה תקופה, משום שהיו שותפים בגיבוש האחד של השני. מעבר לכך, בבחינת מאפייניו של העולם המודרני ברור כי המדע מהווה מאפיין חשוב ביותר. המהפכה המדעית היא מהפיכה לא רק ביחס למדע של ימה"ב אלא גם ביחס למדע של העת העתיקה. בראש ובראשונה המהפכה מופנית כנגד המדע האריסטוטלי, אשר נבע ממשנתו של אריסטו. הגבול בין הפיזיקה והמדע ובין הפילוסופיה באותה עת לא היה כ"כ ברור, ובתחום האפור הזה ניתן למצוא, למשל, את הפילוסופיה של הפיזיקה. הפרדה חדה בין התחומים השונים במדע ותופעת ההתמקצעות מתרחשים רק במאה ה-19. מכאן, שהמדע איננו זר לפילוסופיה של העת החדשה והינו, במידה מסוימת, חלק אינטגראלי ממנה.

מאפייני המדע החדש

  1. דחייה מוחלטת (הדרגתית) של תפיסת הטבע האריסטוטלית. למשל: הבחנה בין עולם תת-ירחי ועל-ירחי, כלומר, ההכרה שיש הבדל עצום בין העולם התת-ירחי שיש בו השתנות ודינאמיות ובין העולם העל-ירחי (מערכות הכוכבים), שהינו קבוע. דוגמא נוספת: שבירת התפיסה הגיאוצנטרית (לפיה כדוה"א נמצא במרכז היקום).
  2. דחיית הסברים תכליתיים בטבע, כלומר, נקיטת גישה מכאניסטית לטבע. כלומר, אם אריסטו האמין שלכל דבר יש תכלית, הגישה המכאניסטית גורסת כי ישנם דברים בטבע שהינם חסרי תכלית והם קורים בצורה מסוימת בגלל הסברים פיזיקאליים למשל.
  3. ההבחנה בין איכויות ראשוניות ובין איכויות משניות. למשל, הבחנה בין התפיסה האנושית ובין טבע הדברים. כלומר, המדובר בהבחנה בין הדברים עצמם, כמות שהם באמת, ובין הצורה בה האדם מבין אותם (למשל, ההבחנה בין אורך גל ובין צבע, או למשל ההבחנה בין ריח ובין מבנה מולקולארי אשר גורם לכך שמשהו יהיה בעל ריח מסוים).
  4. מתמטיזציה של מדעי הטבע. בניגוד למדע האריסטוטלי, אשר מבוסס על הגדרות יסוד, אקסיאומות, המדע החדש מבוסס על מתמטיקה ועל תצפיות.

מקופרניקוס (1543) לניוטון (1687)

ניתן למצוא בתקופה זו שבירה הדרגתית של תפיסת העולם האריסטוטלית.

קופרניקוס הציג בכתביו תפיסת עולם הליוצנטרית, במקום תפיסת העולם הגיאוצנטרית של אריסטו.

אריסטו נהג להבחין בין העולם התת-ירחי ובין העולם העל-ירחי, כאשר העולם התת-ירחי הורכב מארבעה מרכיבים: אדמה, אש, מים ואוויר, אשר פועלים במקביל. האדמה שואפת אל המרכז ועל דברים שמורכבים בעיקר מאדמה ישאפו אל המרכז, בעוד שהאוויר שואף בעיקר החוצה ולכן דברים שיש בהם הרבה אוויר ישאפו למעלה. כל המרכיבים הללו נמצאים כל הזמן בתנועה, כאשר ברור כי כל תנועה 'טבעית' כזו דורשת כוח מסוים. לעומת זאת, בעולם העל-ירחי נמצאים רק הכוכבים (השמש נמצאת בעולם התת-ירחי). החלוקה לעולם התת-ירחי והעולם העל-ירחי הייתה, אם כן, ע"פ התנועה. אריסטו מיקם את יתר הכוכבים במערכת השמש שלנו ואת השמש ע"פ המחזור השנתי, ללא התייחסות לתזוזה של כדוה"א עצמו. תפיסה זו הייתה התפיסה השלטת בימה"ב, ונקשרה גם בפילוסופיה הכללית ובדת, והייתה בגדר תפיסה אורתודוכסית בלתי מעורערת.

קופרניקוס

אסטרונומיה נתפסה כמעין 'משחק מתמטי', כלומר, כמדע שיש בו יותר אופציה להיפותזות להסבר התופעות, שלא הייתה עליהן שום התחייבות. ע"פ התפיסה של קופרניקוס השמש נמצאה במרכז, כאשר כדוה"א מסתובב סביבה. הוא סבר כי לא ניתן לאמוד את המרחק בין הכוכבים משום שהם נמצאים כ"כ רחוק מכדוה"א, אשר נמצא בעצמו בתנועה – מה שמגביל את יכולת אמידת המרחק ביניהם. התפיסה של קופרניקוס היא בעייתית, בין היתר משום שאם כדוה"א נמצא בתנועה, איך זה שבני האדם לא מרגישים את התנועה הזו. כמו כן, הוא לא מספק שום הסבר פיזיקלי למה האוויר שנמצא מסביב לכדוה"א נשאר 'דבוק' אליו. בגלל הסיבות הללו היה קשה לקבל את התורה שלו, למרות שהיא העניקה בסיס לחישובים נוחים יותר, אך הבעיה המרכזית נעוצה בכך שהיא לא היוותה אלטרנטיבה רצינית לתורה של אריסטו.

קפלר

קפלר ערך בעצמו תצפיות של הכוכבים, כאשר הציג תוצאות מדויקות יותר מאלו של קופרניקוס על תנועת הכוכבים. הוא ניסח חוקים לגבי תנועת הכוכבים, ובין היתר הגיע למסקנה שלא מדובר בתנועה מעגלית אלא בתנועה אליפטית. החוק השני שלו היה לגבי שטחים: הוא הגיע למסקנה שכוכב עובר שטחים שווים בזמן שווה, דהיינו, כאשר הוא נע קרוב יותר לשמש הוא נע לאט יותר. החוק השלישי נוגע ליחס מסוים בין זמן ההקפה ובין המרחק הממוצע אל השמש, ומה שחשוב שהוא הגיע לגודל קבוע של כל הכוכבים ביחס לשמש. קפלר, אם כן, ניסח חוקים חשובים ביותר ואף מהפכניים, אך לא מצא לכך שום הסבר הגיוני.

 

גליליאו

גליליאו היה הראשון שהשתמש בטלסקופ. הוא גילה שעל השמש יש כתמים, וכן שגם לכוכב צדק יש ירחים, ולכן היה זה ששבר סופית את התפיסה הגיאוצנטרית. כמו כן, הרעיון שהביע גליליאו היה שיש הרכבה (סופר-פוזיציה) של תנועות (כלומר, שיש אפשרות לעשות כמה תנועות במקביל אשר לא פוגעות האחת בשנייה. למשל: אדם שזורק כדור באוויר בזמן הנסיעה ברכבת למעשה מבצע תנועה של 'מלמטה ללמעלה' המורכבת על התנועה האופקית של הרכבת). גליליאו נתן הסבר כללי אשר לא עסק באופן ספציפי בכדור הארץ.

ניוטון

ניוטון נודע בעיקר בנסחו את החוק הנודע לכוח המשיכה, אשר היה ביכולתו להסביר תופעות רבות שקודמיו מצאו (תנועת הכוכבים, נפילת גופים בכדוה"א, תופעת הגיאות והשפל וכו') – הן בעולם התת-ירחי הן בעולם העל-ירחי.

זהו למעשה השלב האחרון בשרשרת של שבירת התיאוריה האריסטוטלית.

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: