פסיכולוגיה קוגניטיבית: התפתחות התפיסה
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
התפתחות המערכת הויזואלית אצל התינוק נמשכת כשנה. רוב הפונקציות הפיזיולוגיות של הראייה אצל התינוק קיימות כמו אצל מבוגר אך הם מתפקדות באופן איטי יותר ואינן מוגדרות באופן חד משמעי. רשתית התינוק מכילה קינים ומדוכים ורצפטורים אלו מתפקדים באופן תקין כבר מלידה. אולם הרשתית עצמה עדיין אינה מושלמת מבחינה אנטומית.
התינוק אינו בא לעולם עם "ציוד" מושלם.
הניסיון יכול להשפיע על התפתחות תהליכי התפיסה ב-5 אופנים: אינדוקציה – צורת ההשפעה החזקה ביותר, התממשותה של התנסות רלוונטית קובעת את הרמה הסופית של התפקוד התפיסתי. הגברה – שכלול תפקוד תפיסתי קיים עקב התנסות. החשה – החשת קצב התפתחות התפקוד התפיסתי, בלא השפעה על הרמה הסופית שיגיע אליה. צורת השפעה זו רלוונטית למעשה לכל תפקוד תפיסתי בסיסי. בעקבות התנסות בתפקוד התפיסתי אפשר להגיע עם ילד רך לרמה גבוהה בגיל מורדם יותר בהשוואה לילד שאינו חווה התנסות זו, אך גם הוא יגיע בסופו של דבר לאותה היכולת. תחזוקה – שמירה על רמת תפקוד קיימת ויצובה ומניעת הפחתה ברמתו. צורת השפעה זו רלוונטית לסוגים מסוימים של תפקוד קוגניטיבי, אשר התנסות שוטפת ומתמשכת בו שומרת על רמתו. בשילה – אין אפקט להתנסות, תהליך ההתפתחות מושתת ותלוי בתהליכי הבשלה והתפתחות בלבד.
