סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: תהליכי מטה-מעלה ומעלה-מטה בתפיסת צורה
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
תהליכי מטה-מעלה – מניחים כי המערכת הקוגניטיבית ממתינה כלוח ריק לנתוני החושים ורק לאחר שאלו מגיעים מתרחש זיהוי של האובייקט הנתפס ונותן לו פירוש. בניגוד למודל הגשטאלט, מודל הפנדמוניום מציג דוגמה מובהקת לתהליכים שמתרחשים מלמטה-מעלה שכן זיהוי האות מתבצע ע"ס התכוניות, שהן יחידות מולקולאריות יותר מן האות. למודלים של מטה-מעלה יש מגבלה מרכזית בכוח ההסבר שלהם, המומחשת בתרגיל (TAE CAT ), תהליכי מטה מעלה אינם יכולים להסביר תופעות של השפעת ההקשר מאחר שכאן הרמה המולארית משפיעה על תפיסתה של הרמה המולקולארית ולא להפך.
תהליכי מעלה-מטה – מניחים כי המערכת הקוגניטיבית אינה ממתינה באופן פסיבי עד שהקלט החושי יעבור אליה וכי השערות, ציפיות ותבניות מהזיכרון משפיעות באופן פעיל על תפיסת הגירוי. ההשערות והציפיות נבנות ע"ס ההקשר שבו מופיע הגירוי. ישנם 2 סוגים עיקריים של הקשר: הקשר חיצוני – נוצר ע"י הסיטואציה והקונטקסט שבו מופיע הגירוי, הקשר פנימי – נוצר ממחשבות האדם, ניסיון חייו וכדומה. האקטיביות של מערכת התפיסה באה לידי ביטוי גם בתופעת הדמויות הדו משמעיות. (פנים/גוף ערום). הניסיון האישי והציפיות של כל אדם קובעים איזה פירוש של הדמות ייתפס תחילה. אבל גירוי אינו צריך להיות דו משמעי כדי שהקוגניציה תשתתף באופן פעיל בתפיסתו. הציפיות משפיעות גם על תפיסת גירויים חד משמעיים. בניסוי הראו כי כאשר הוצגה תמונה של מטבח, זיהו הנבדקים מהר יותר תמונה של לחם שהוצגה אחריה מאשר תמונה של תיבת דואר. כלומר, ההקשר יוצר ציפיות לתפיסת גירויים מסוימים מתאימים ולא אחרים. אפקט עליונות המילה – לנבדקים היה קל יותר לזהות תנאי שבו אות המטרה הופיעה בצעד הקודם, בתוך מילה בעלת משמעות, יותר מאשר באותו רצף אותיות שלא יצר מילה, או כאשר הופיעה לבד. אפקט דומה מתרחש גם לגבי צורות, כאשר מציגים צורות של תווי פנים בודדים כמו אף או עין, קל יותר לזהותם כאשר הם מופיעים לבד.
אחת ההבחנות בין שני התהליכים היא הבחנה בין יחידות ניתוח בקנה מידה גדול (מולאריות) לבין יחידות ניתוח בקנה מידה קטן (מולקולאריות). למשל בתהליך הקריאה, יש ניתוח יחידות קטנות כגון הקווים והזווית שמהם מורכבות המילים, ויחידות גדולות שהם האותיות עצמם או המילים. תהליכי עיבוד יכולים להתרחש בשני הכיוונים: תהליכים המתרחשים מלמטה-למעלה מתחילים ביחידות מולקולאריות ומתקדמים בהדרגה לעבר המולאריות, תהליכים המתרחשים מלמעלה-למטה מתחילים במולאריות ומתקדמים לעבר המולקולאריות. חווית התפיסה היא בד"כ תוצר של האינטראקציה בין התהליכים בשני הכיוונים. עם זאת, נראה כי בשלבים המוקדמים של העיבוד, הייצוג התפיסתי הוא בעיקרו תוצר של תהליכי מלמטה-למעלה.
אינטגרציה בין שני התהליכים – ישנן גם עמדות תיאורטיות המשלבות בין 2 הגישות. לטענת עמדות אלו, סביר מאוד להניח כי בפועל החוויה התפיסתית הנה תוצר של אינטראקציה בין תהליכים משני הסוגים. נראה כי בשלבים המוקדמים של העיבוד, הייצוג התפיסתי הוא בעיקרו תוצר של תהליכים מלמטה-למעלה. עם זאת, קשה להסביר את השפעת ההקשר, הניסיון, הציפיות וההבדלים הבין אישיים על התפיסה מבלי לקחת בחשבון גם תהליכים מלמעלה-למטה.
אי הכלבים – איור זה ממחיש את ההשפעה של ההקשר (תמונת נוף) על זיהוי ועל מתן פרשנות לגירויים מסביבתנו. דמות דו-משמעית (אישה-כף יד) – עובדה לכך שהמערכת הקוגניטיבית משתתפת באופן פעיל במתן הפרוש לקלט החושי.
