סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מנגנוני קשב ותפיסה

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

מנגנוני קשב ותפיסה

תהליכים קדם קשביים – חלק מתהליכי העיבוד של המערכת הקוגניטיבית מתבצעים בטרם מופנה קשב אל הגירויים. התופס אינו מודע להם ואינו יכול למנוע אותם מלהתרחש. תהליכים אלו מקבילים, אפשר לבצע מספר עיבודים מהסוג הזה בעת ובעונה אחת. העיבוד בשלב הזה מושפע פחות ממידע האגור בזיכרון לטווח ארוך ויותר מתכונות הגירוי ולכן מדובר בתהליך מלמטה-למעלה. בשלבים המתקדמים יותר בתהליך גוברת השפעתם של התהליכים מלמעלה למטה. יתרונם הגדול של תהליכים אלו נובע מהעובדה שהם כמעט לא צורכים משאבים מנטאליים ולכן מאפשרים לתופס לטפל בשטף העצום של הגירויים העומד בפתחה של המערכת הקוגניטיבית. תהליכים אלו כוללים בין השאר פעולות מנטאליות המארגנות את השדה התפיסתי כגון הפרדת דמות ורקע, זיהוי גופים נעים בפתאומיות וכדומה. תהליכים אלו פועלים על הגירוי לפני שהוא נכנס למודעות (כגון הפרדת הדמות מהרקע המתבצעת באופן בלתי מודע). התהליכים הקדם קשביים הם תהליכים הכוללים פעילות מנטאלית, המארגנת את שדה התפיסה עפ"י חוקים מסוימים המתייחסים לאפיוני הגירוי. לדוגמה: אובייקטים דומים נתפסים בד"כ כקבוצה של אובייקטים השייכים זה לזה. התגובות הנשלטות ע"י תהליכים קדם קשביים הן משני סוגים: האחד כולל תגובות אוטומטיות לגרייה בעלת תכונות פיזיקאליות מסוימות בשדה הסנסורי כגון תנועות, השני כולל מיומנויות תנועה אוטומטיות כגון רכיבה על אופניים. לדוגמה: אנו מבחינים בדמות מעופפת בשמים ומנסים לזהותה. בשלב בקדם קשבי אובחנה דמות על הרקע ובשלב הבא יש לפרש את הפלט של השלב הקדם קשבי. הפירוש מבוסס הן על מאפייני הפלט והן על המידע האגור בזיכרון לטווח ארוך. הפרמטרים הקובעים אם הגירוי ייכנס למודעות קשורים הן באפיוני הגירוי והן בכוונות הנבדק. איננו קשובים לכל הגירויים. הגורם החשוב מכל המשפיע על הקשב הוא קביעת הגירוי כדמות או כרקע. הדמות נתפסת קרובה יותר וברורה יותר מאשר הרקע. הדמות שבה אנו ממקדים את הקשב זוכה לרמת עיבוד גבוהה מן האחרים. גורם נוסף הקובע מה יעובד ובאיזה רמה וקצב הוא חשיבות הגירוי, הנקבעת עפ"י כוונה מודעות לרוב של הנבדק. הגדרת גירוי כרלוונטי או כלא רלוונטי תיקבע באחת משתי דרכים: ע"י הוראה חיצונית (שים לב לחפץ חשוד) או ע"י הוראה פנימית (אקרא רק את הכותרת בעיתון). גורם נוסף המשפיע על בחירת הגירויים הוא מאפייני הגרייה. עובדת היותו של גירוי יוצא דופן ובלתי מוכר גורם למשיכת קשב אליו.

קשב מוגדר כמשאב של אנרגיה מנטאלית המופנית לביצוע תהליכים של עיבוד מידע. קשב ממוקד הוא מצב שבו הקשב מרוכז בחלק קטן משדה התפיסה. קשב מפוצל הוא מצב שבו הקשב מחולק בין כמה ערוצי מידע. תופעה המדגימה את שני סוגי הקשב היא תופעת קשב מסיבת הקוקטיל. קשב ממוקד יעיל יותר. כיצד ניתן לפצל את הקשב בין שתי מטלות – אפשרות אחת היא היכנסותן לפעולה של אסטרטגיות עיבוד יעילות יותר המאפשרות להתמודד עם שתי מטלות בו בזמן, אפשרות שנייה היא מיקוד רוב משאבי הקשב באחת המטלות המשאירה את המטלה האחרת לביצוע אוטומטי או עם מעט משאבי קשב. יכולתנו לפצל את הקשב מוגבלת ותלויה במורכבות המטלות והביצוע של אחת מן המטלות נפגם. מילר מצא שגילוי אותות יעיל באותה מידה בקשב ממוקד ומפוצל. קל יותר לפצל קשב בין שתי אופנויות מאשר בתוך אופנות אחת. כאשר יש לפצל קשב בתוך אופנות אחת, התוצאה יעילה יותר ככל שהגירויים השונים שבניהם יש לפצל את הקשב, מובחנים אלו מאלו. יתכן שכאשר אין אנו ממקדים קשב בגירויים מסוימים, הם מעובדים ע"י המערכת החושית ברמה המספיקה לאחסונם בזיכרון לטווח קצר אך אין בכך כדי לאחסנם בזיכרון לטווח ארוך. נראה כי הבעיה היא בזכירה ולא בתפיסה.