סיכומים בפסיכולוגיה קוגניטיבית: גישות להבנת תהליכי תפיסה וחקירתם
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה אל: פסיכולוגיה קוגניטיבית- סיכומים
גישות להבנת תהליכי תפיסה וחקירתם
המחלוקות בין הגישות השונות לחקר תהליכי תפיסה וקוגניציה הוא סביב השאלות: האם תפיסה מושתת על תהליכים מולדים (גישה נייטיביסטית) או על למידה ע"ס התנסות (גישה אמפיריציסטית). האם התפיסה מתבססת אך ורק על רמזים ומידע המצויים בגרייה עצמה (תפיסה ישירה) או שיש הכרח בתהליכי חישוב כדי להגיע לחוויות התפיסתיות (גישה חישובית).
נטיביזם כנגד אמפיריציזם – עפ"י הנייטיביזם התפיסה המרחבית היא כישור מולד. עפ"י האמפיריציזם כישור זה נרכש באמצעות התנסויות מתאימות. לוק הציע דרך לבדיקת שתי ההשערות. הציגו למבוגר עיור קובייה וכדור עשוי נחושת. מסתבר שנחקרים ששבו אליהם מאור עיניהם התקשו להבחין בין גופים עפ"י הראייה ונעזרו בחוש המישוש. ממצא זה תומך בהנחה האמיפריציסטית אם כי בעירבון מוגבל כיוון שעיוורון מלידה הוא חסך שיתכן שפוגע בביצוע המטלה. גישת הגשטאלט הציעה נטיביזם מתון יותר, הם טענו כי צורות אינן נתפסות מתוך תחושות בודדות בעקבות ניסיון קודם אלא מתוך ארגון החלקים המרכיבים את הצורה.
עפ"י גישת הגשטאלט לחשיבה קיימת אינטראקציה בין תהליכים מולדים ותהליכים נרכשים.
גישת הרדוקציוניזם הביולוגי – גישה זו מבססת את כל חווית התפיסה על תהליכים ביולוגיים.
גישת התפיסה הישירה – לפי גישה זו חווית התפיסה מבוססת על אינפורמציה המצויה במתפס ואין צורך בכל תהליך נוסף כגון חישוב או הוספת מידע מהזיכרון כדי להגיע לחוויה התפיסתית. תהליך התפיסה הוא ישיר ואינו כולל מרכיב של פרשנות והסקת מסקנות. תהליך התפיסה מתבצע לאו דווקא במוח אלא במערכת העצבים הפריפריאלית. גישת התפיסה הישירה היא למעשה גישה המתבססת על קשרים בין גירוי לתגובה בלא תהליכי הכרה כלשהם. היא קשורה להנחה שלפיה תהליכי התפיסה מולדים.
