פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: אבולוציה ואלימות
בכל רחבי העולם, האגדות מלאות בסיפורים על הורים חורגים מרושעים, וגם בעולם החיות ניתן למצוא דוגמאות לכך (אריה שמשיג בת זוג חדשה הורג את כל גוריה). פסיכולוגים אבולוציוניים טוענים שהנטיה הזו של החיות הותירה את חותמה גם בטבע האדם.
ע"פ עקרון הברירה הטבעית, אנו משקיעים בצאצאים שלנו על מנת לוודא שהם ישרדו וכך ה-Inclusive Fitness שלנו יגדל. דאגה לצאצאים הינה יקרה וגוזלת זמן רב, אך היא משתלמת לאור התועלות שלה. לעומת זאת, עבור הורים חורגים ההוצאה הקשורה בדאגה לצאצאים הינה זהה, אך אין בה את תועלת שכן הצאצאים אינם חולקים את אותם הגנים כמוהם.
אכן, מחקרים מראים כי קשרים בין הורים חורגים וילדים נוטים להיות יותר מרוחקים ומאופיינים בקונפליקטים, פחות מספקים ועם פחות מחויבות מאשר יחסים בין ילדים והורים ביולוגיים. יתרה מזאת, נמצא שבקרב ילדים הקטנים מגיל 2, הסיכוי לסבול מהתעללות קטלנית הינו גדול פי 100 כשההורה חורג מאשר כשההורה הנו ההורה האמיתי (גם לאחר בקרה של משתנים נוספים). במחקר של שבטים דרום אמריקאיים נמצא שלילדים להורים חורגים הסבירות למות לפני גיל 15 הייתה 43% לעומת 19% בקרב ילדים להורים אמיתיים.
כעת נפנה לסוג אחר של אלימות במשפחה – רצח של אישה בידי בעלה (Uxoricide). ההיגיון האבולוציוני מאחורי רצח זה הנו שבקשרים מונוגמיים, האינטרסים הגנטיים של שני בני הזוג מאוחדים, אך הבעיה עולה כאשר יש חשד לאי-נאמנות – בעיה המשפיעה באופן שונה על גברים ונשים – אישה יכולה להרות מאדם אחר מבלי שבעלה יידע זאת, וכך הבעל ישקיע משאבים בצאצא אשר אינו שלו. לא רק שזה יקר מבחינת משאבים ומפחית את המשאבים שיופנו לצאצאיו האמיתיים, זה גם מוריד את הסיכוי של הבעל לרבייה שכן אישתו לא תוכל להרות למשך 9 חודשים. לפיכך, נצפה שאי-נאמנות מצד הנשים תגרום לאגרסיביות רבה יותר מצד הגברים מאשר להיפך.
אכן, נמצא שאלימות כלפי נשים גבוהה פי 2-5 כאשר בני הזוג פרודים מאשר כשהם ביחד – כשהאישה פרודה, יש לה יותר הזדמנויות להיכנס להריון מגבר אחר. בנוסף, שיעור האלימות גבוה פי 8 בנישואים דה-פקטו (כאלו שלא קיבלו עדיין אישור רשמי) מאשר בנישואים רשומים – יתכן בשל הקנאה והחשד לאי-נאמנות.
היבט נוסף של הקשר בין מגדר ורצח הנו הסבירות היחסית לרצח של גבר בידי גבר לעומת הסבירות לרצח של אישה בידי אישה. בכל רחבי העולם, הסבירות לרצח של גבר בידי גבר הינה גבוהה פי 20 מאשר רצח של אישה בידי אישה. אין זה מפתיע לאור האלימות הגבוהה יותר של גברים כקבוצה, אך מה שכן מפתיע הוא האופי המדויק של הרצח – הרציחות הנפוצות ביותר נובעות מסכסוכים קטנים שיצאו מכלל שליטה. מדוע סיבות טריויאליות אלו נפוצות מאד ומדוע זה קורה דווקא בקרב גברים? החוקרים מציעים הסבר אבולוציוני לכך וטוענים שהסיבות לרצח הן כלל לא טריויאליות – בטווח הקצר מדובר ביוקרה והמוניטין של הגבר, אך בטווח הארוך מדובר ביכולת להעביר את הגנים לדורות הבאים, שכן הגישה לבת-זוג או בנות-זוג מושפעת מהסטטוס שלך. אלו שאין להם יכולת לאלימות ואינם מגנים על הסטטוס שלהם, מסתכנים באובדן היכולת להעביר את הגנים שלהם לדורות הבאים.
מדוע גברים מודאגים יותר מנשים להעברת הגנים לדורות הבאים? החוקרים טוענים שזה נובע מכך שיש יותר שונות בהצלחת הרבייה (Reproductive Success) עבור גברים מאשר נשים (לחלק הגברים יש ילדים עם יותר מאישה אחת, אך ההיפך כמעט ולא קורה) – נשים פוריות כמעט תמיד הצליחו להעביר את הגנים שלהם לדורות הבאים, אך אצל גבר יש יותר חשש מכך. מחקרים של מנהגים רבייה ותורשה בקרב חברות של ציידים-מלקטים מאשרים זאת: בקרב שבט אינדיאני בברזיל, ל-40% מהגברים הייתה יותר מאישה אחת, ולכן חלק מהגברים, אך אף לא אישה אחת, מתו רווקים.