פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: גורמים ללחצים לקונפורמיות

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: גורמים ללחצים לקונפורמיות

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

הגורמים המשפיעים על הלחצים לקונפורמיות

גודל הקבוצה

רמת הקונפורמיות עולה ככל שהקבוצה גדולה יותר. קבוצות גדולות יותר מפעילות יותר השפעה נורמטיבית וגם יותר השפעה אינפורמטיבית (ככל שיותר אנשים תומכים בדעה מסוימת יותר סביר שהיא נכונה). עם זאת, השפעת גודל הקבוצה מתמתנת די מהר – בניסוי של Asch, גודל הקבוצה לא השפיע ברגע שהקבוצה הייתה גדולה יותר מ- 4-5 נבדקים.  מבחינת ההשפעה הנורמטיבית הסיבה לכך היא שיש גבול לכמות הבושה שהאדם יכול לחוש (ההבדל בין הבושה שמרגישים בין 2 ל-4 אנשים גדול יותר מאשר בין 12-14 אנשים). כך גם מבחינת ההשפעה האינפורמטיבית- מספר אנשים גדול בעלי אותה הדעה, עלולים להיתפס כמי שמושפעים זה מזה.

מידת ההסכמה הקבוצתית (Unanimity)

בניסוי של Asch נמצא שכשמידת ההסכמה ירדה מהסכמה פה אחד של כל הנבדקים להסכמה של כולם חוץ מאחד, הקונפורמיות ירדה ל-5% (לעומת 33% במקור). זה קורה מאחר ואדם המסכים איתך מחליש גם את ההשפעה האינפורמטיבית ("כנראה אני לא כזה משוגע למרות הכל") וההשפעה הנורמטיבית ("לפחות יש מישהו באותה הסירה איתי"). תופעה זו מרמזת על כלי חשוב במלחמה נגד השפעה חברתית – אם אתה מצפה שישפיעו על דעתך, תביא איתך בן-ברית.

יש לשים לב לכך שהאדם ששובר את ההסכמה של הקבוצה, לא בהכרח צריך לבחור את התשובה הנכונה – גם אם הוא בוחר תשובה אחרת הקונפורמיות פוחתת. כלומר, מה שחשוב הוא שבירת ההסכמה. המסקנה מכך היא שיש להיות סבלניים אל מול אמירות מתועבות (כגון "השואה לא התרחשה מעולם") לא בגלל שהן נכונות אלא בגלל שהן נותנות לאחרים לגיטימציה לומר מה שהם באמת חושבים.

לגודל הקבוצה ומידת ההסכמה יש השלכות חשובות על מבנה חבר המושבעים במערכת המשפט. נראה כי ההחלטה להרכיב חבר של 12 מושבעים (ולא 6, לדוג') הינה מוצדקת, שכן מבחינת גודל הקבוצה, מידת הלחץ מתמתנת החל מגודל קבוצה הגדול מ-4-5 מושבעים. בנוסף, ככל שיש יותר מושבעים כך הסיכוי לבן-ברית לדעה מנוגדת לדעת הרוב גדל, וכך יש סיכוי גבוה יותר שצדק ייעשה.

מומחיות ומעמד

המומחיות והמעמד של חברי הקבוצה משפיעים מאד על מידת הלחץ. לדוג', אם בניסוי של Asch, שאר הנבדקים היו מרכיבים משקפיים, סביר שרמת הקונפורמיות הייתה יורדת בשל ערעור האמון ביכולת הנבדקים לראות את אורך הקו.

קיים מתאם בין מעמד ומומחיות, אך מומחיות רלבנטית יותר להשפעה חברתית אינפורמטיבית ומעמד רלבנטי יותר להשפעה חברתית נורמטיבית.

ניסוי המדגים זאת: נתנו לצוות צבאי (טייס, נווט ומפעיל מערכות נשק) לפתור יחד בעיית היגיון. אחוז הקונפורמיות הגבוה ביותר היה לתשובות הטייס, אח"כ לתשובות הנווט ובסוף לתשובות מפעיל מערכות הנשק – וזאת בהתאם למעמד של חברי הקבוצה.

תרבות

כצפוי, קונפורמיות הינה נפוצה הרבה יותר בקרב תרבויות תלויות מאשר בקרב תרבויות עצמאיות, שכן תרבויות אלו חשופות הרבה יותר להשפעה חברתית אינפורמטיבית (דעת האחרים נחשבת נכונה יותר) ונורמטיבית (הערכה חיובית מצד האחר יותר חשובה לפרט).

אכן נמצא שרמת הקונפורמיות בפרדיגמה של Asch הייתה גבוהה יותר במדינות תלויות מאשר במדינות עצמאיות. הבדלים אלו נמצאו אפילו במדינות שאינן תלויות/עצמאיות באופן מובהק (לדוג', בנורבגיה אחוז הקונפורמיות היה גבוה יותר מאשר בצרפת). בנוסף, נמצא שעם השנים רמת הקונפורמיות שנמצאת בניסוי זה הולכת וקטנה במדינות עצמאיות.

מין

מאחר ונשים מחונכות להעריך יחסי גומלין ולטפח קשרים חברתיים בעוד גברים מחונכים לעצמאות, נצפה שנשים יהיו נתונות יותר להשפעה חברתית ויינטו לרמה גבוהה יותר של קונפורמיות. עם זאת, קונפורמיות נוטה להתרחש כאשר האירועים שמסביב הינם מבלבלים, אך מאחר ונשים הינן מומחיות ליחסים, זה עשוי לתת להן ביטחון מספיק על מנת להתנגד להשפעת הרוב.

אכן, נמצא שנשים נוטות מעט יותר לקונפורמיות, בעיקר כשמדובר בסיטואציות של פנים מול פנים (כדוגמת הניסוי של Asch). בנוסף, נמצא שנשים נוטות יותר לקונפורמיות כשמדובר בנושאים "גבריים" (גיאוגרפיה, הטבלה המחזורית וכו') וגברים נוטים יותר לקונפורמיות כשמדובר בנושאים "נשיים" (בישול, גידול ילדים וכו').

לסיכום, נשים נוטות יותר לקונפורמיות, אך רק במעט.

קושי ועמימות המטלה

ככל שהמטלה קלה יותר, ההשפעה החברתית האינפורמטיבית הינה קטנה יותר ויש יותר התנגדות לקבוצה. כשהדבר הנכון לעשות אינו ברור, ניטה יותר להסתמך על דעת האחרים.

אנונימיות

תגובה אנונימית מבטלת את ההשפעה החברתית הנורמטיבית – כשאחרים לא יודעים מי אתה, אין חשש שהם לא יאשרו את מעשיך. סוגיה זו מבהירה את ההבדל בין האימפקט של שתי ההשפעות החברתיות:

  1. השפעה חברתית אינפורמטיבית: הפנמה (Internalization): קבלה אישית של הצעה, נטייה או אידיאולוגיה. אנו לא רק מסגלים תגובה מסוימת אלא השקפה שלמה ונוטים לחשוב שהיא נכונה.
  2. השפעה חברתית נורמטיבית: היענות ציבורית (Public Compliance) – הסכמה עם מישהו או קבלה של עמדה מסוימת ברבים, תוך אמונה במשהו אחר באופן אישי. כלומר, אנו אומרים ומתנהגים בצורה מסוימת אך ממשיכים להאמין במשהו אחר.

ג'ון סטיוארט מיל על סכנות הקונפורמיות ולמה חשוב להיות אינדיבידואל

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: