מבוא לתרבות: הרנסנס- המהפכה המדעית והאסטרונומית

·         אנשי המהפכה המדעית באירופה התבססו על הפילוסופים של הטבע, במיוחד על האסטרונות תלמי. תלמי חי באלכסנדריה ונחשב לאסטרונות החשוב ביותר בעת העתיקה.

·         אסטרונות = הסתכל על הכוכבים בעזרת הראייה בלבד.

ניסה להסביר איך הכוכבים נעים. הוא ראה במערכת הכוכבים כמערכת שכדור הארץ נמצא במרכז, וכל כוכבי הלכת נעים סביבו. בגלל תפיסתו הוא אומץ ע"י הכנסיה.

תלמי הצליח להסביר את מערכת הכוכבים לא מבחינה פיזיקאלית אלה מתמטית. הוא פיתח אמצעים שבעזרתם ניתן לצפות את מהירות הכוכבים ואת מיקומם בשמים. זו הייתה אסטרונומיה מאוד טכנית – מעשית, אך לא היה בה שום דבר מהפכן שהסביר למה זה קורה.

כל האסטורנומים של המהפכה האירופאית התבססו על מה שתלמי עשה.

הוא לקח את החישובים של תלמי והשתמש בהם כאשר הפך את יחסי הכוחות. הוא שם את השמש במרכז. מודל זה נקרא הליוצנטרי, כאשר המודל של תלמי נקרא גרוצנטרי.

הכנסייה התנגדה לגישתו של קופרניקוס ולכן בספרו הוא נאלץ לרשום שחישוביו הם בגדר השערות בלבד.

קופרניקוס הצליח לסדר את המיקום שלנו במערכת השמש בצורה די מדוייקת. את התיאוריה ניתן לסדר בכמה נקודות מרכזיות:

1.       למסלולים של גופים אסטרונומיים אין מרכז אחד ששייך לכולם.

2.       כל כוכבי הלכת מסתובבים במסלול סביב השמש. לכן השמש מרכז היקום.

3.       המרחק בין הארץ לשמש ביחס למרחק בין הארץ לכוכבים הקבועים קטן מאוד.

4.       התנועה היומית של השמש היא למראית עין בלבד. היא נראת נעה בגלל הסיסוס של כדור הארץ סביב עצמו.

5.       הארץ סובבת סביב השמש. כך שכל תנועות לכאורה של  השמש במהלך השנה הן תנועות של הארץ.

6.       תנועות אלה של הארץ ושל השמש יכולות להסביר את כל המסלולים והמיקומים של שאר כוכבי הלכת.

יחד עם זאת הוא השתמש במתמטיקה מאוד ישנה – תלמי. לכן היה לו קשה להסביר את התיאוריה שלו. לכן היא ניפסלה ע"י אנשי הדת, כי לא היה ניתן להסביר אותה.

גלילאו לא המציא את הטלסקופ, הוא שיפר אותו. כשגלילאו התחיל להתעסק איתו איכות ההגדלה הייתה פי 3, הוא שיפר אותה פי 30. הוא גילה כמה דברים:

1. הירח בנוי מגבעות, משמע הוא כמו כדור הארץ. זה שינה את צורת החשיבה. הוא הצליח לגלות את גובה הגבעות ע"י חישוב הצל בירח.

2. ישנם פלנטות הרבה יותר רחוקות ממה שידוע עד אז. באותם הפלנטות יש את אותם החוקים כמו בכדור הארץ.

על דברי כפיקרה אלה הוא הועמד לדין ואמר את המשפט "נוע תנוע". כלומר לר משנה מה הכנסיה תגיד או אני אגיד כדור הארץ ימשיך לנוע סביב השמש.

טיכו בררה – היה אסטרולוג דני שהשאיר למדע 2 מצפי כוכבים ו-2  רישומים מדוייקים של מסלולי הכוכבים.

תלמיד של טיכו. תפקידו היה להכין את המסלול של מאדים. הוא גילה שסיסוס של מאדים הוא לא עיגול אלא אליפסה. הוא הצליח להסביר את כל המסלולים של הכוכבים כאליפסה. הוא פרסם את הספר "האסטרונומיה החדשה" 1605. הוא גילה כמה חוקים:

·         צורת המסלול של כוכב לכת היא אליפסה

·         ככל שכוכב לכת יותר רחוק מהשמש זמן המחזור שלו גדול יותר ומהירותו קטנה יותר.

·         ככל שכוכב נע קרוב יותר לשמש, זמן המחזור שלו קטן יותר ומהירותו גדולה יותר.

·         ריבוע המחזור של כוכב לכת פרופורציאונאלית לחזקה השלילית של מחצית הציר הראשי של אליפסה.

ניוטון איזיק – מושפע גם מקפלר וגם מגלילאו. חידושו הגדול הוא שהחלל הוא גוף אין סופי.

·         החדש במהפכה האסטרונומית הוא שזה לא רק המדע מתפתח אלה זאת התפתחות המחשבה, שינוי בתפיסה של אותה תקופה.

·         מהפכה זו מציינת את סוף ימי הביניים בהתם הדת שלטה, לתקופה חדשה בה המדע  הוא המדד העיקרי להסברת המציאות.

·         זו המהפכה שמפרידה בין התרבות ומחשבה המודרנית לתרבות ומחשבה קודמת.

·         להסתכל על העולם כמשהו שצריך לערוך מחקר ובדיקה של מאפייני הטבע.

פראנסיס בייקון – פיתח את המושג "הכשיר החדש". הוא דיבר על שיטה שנועדה לגלות את החוקים האמיתיים של הטבע. אחרי שנגלה אותם נוכל לכפות על הטבע לשרת אותנו. הוא פיתח מטודה שתעזור לנו להבין את הטבע יותר טוב. המטודה אומרת:

1. שעלינו קודם להתבונן במציאות

2. לצור הכללה מסוימת – "כל הדברים מתנהגים בצורה דומה"

3.לצור היפוטזה – השערה, טענה מסויימת

4. בחינה של הטענה שוב, האם ההנחות שהנחנו נכונות

5. מגיעים למסכנות.

כך הוא הגיע למסכנה שחום זה חיכוך בין חלקיקים בשטח סגור.

רנה דקארט – הושפע מבייקון. הוא הוסיף למטודה משהו חדש. "ספקנות מטודולוגית". כלומר מחקר טוב נעשה מתוך ספקנות. לא לחשוב שאנחנו יודעים את הכל, לא היינו מגיעים למסקנות אם לא הטלנו ספק בדברים, ע"י הטלת ספק אנו מפתחים את המדע.