מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: מקס וובר – טיב הסמכות והשגרתה

מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: מקס וובר – טיב הסמכות והשגרתה

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

המונח "כאריזמה" שבו עושה מקס וובר שימוש ב-"טיב הסמכות והשגרתה" מתייחס לתכונה מסוימת של איש יחיד, אדם בעל תכונות או סגולות על טבעיות-תכונות היוצאות מגדר הרגיל. על סמך תכונות אלו נוהגים באותו אדם כמנהיג. לעיתים קרובות סבורים שהסגולה נשענת על כוחות מאגים. אך לא חשוב מאיפה זה מגיע, אלה כיצד נתפס אותו אדם בעיני אלה הכפופים למרותו. ההכרה  הזו היא המכרעת על מנת שיהיה תוקף של הכאריזמה. ההכרה זו ניתנת ללא עוררין ע"ד דב הנחשב "אות" או הוכחה והוא מתבטא במסירות להתגלות המתאימה או באמון מוחלט במנהיג. אבל במקום שהכאריזמה אמתית, הבסיס טמון בתפיסה שלפיה חובתם של אלה שנקראו לשליחות כאריזמתית להכיר בתכנותם ולפעול בהתאם. מבחינה פסיכולוגית-מסירות אישית מלאה למחזיק בסגולה.

מעולם לא חשב אף נביא, מלך או מנהיג צבאי כי סגולותיו תלויות בעמדותיהם של ההמונים כלפיו, וההיפך הוא הנכון, אי השתתפות במשלחת צבאית או המרת פיו של מלך, עוררה תמיד שאת נפש.

אך אם זמן רב מנהיג לא יוכיח את הכישורים הכריזמטיים שלו, קרוב לודאי שתיעלם סמכותו הכריזמטית.  "זה המובן הכריזמטי האמיתי של "מתת חסד"".

בעמים המכונים פרימיטיביים-בסין הקפידו להעלות על נס את הסגולה הכריזמטית של המלך ואלילו תופעות אסטרונומיות כמו בצורת, שיטפונות וכו' אילצו את המלך לחזור בתשובה בפומבי ולעיתים להתפטר. אם קרו דברים כאלה היה זה האות שהמלך חסר סגולה כאריזמתית ולכן הוא לא היה "בן שמיים" לגיטימי.