מבוא לסוציולוגיה: תרבות
ראו: מבוא לסוציולוגיה- סיכומים
תרבות: כשאנחנו מדברים על תרבות בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה אנחנו מדברים על תרבות במובן של מכלול רחב מאוד שכולל ידע אמונות, אומנות, מוסר, חוקים, מנהגים ושאר היכולות וההרגלים שרוכש האדם כחבר בחברה. כלומר תרבות במובנה הרחב הסוציולוגי היא תהליך כולל של יצירת משמעות והקנייתה לסביבה, היא דבר נרכש ולא מולד. תרבות נתפסת בסוציולוגיה כדבר דינמי שנתון לשינויים תוך זיקה לתהליכים חברתיים, פוליטיים, ג"ג ועוד. זה אומר שבהרבה ניתוחים תרבותיים יש נטייה לטעון ששינויים תרבותיים הם דבר איטי, מאוד קשה לשנות הנחות יסוד. תרבות היא אוסף של "מובנים מאליהם" דברים שהפנמנו בצורה העמוקה ביותר – לכן כאשר אנחנו מנסים לשנות (גם כשאנחנו מודעים) קשה לנו לנטרל את הדבר הזה שהפנמנו מגיל צעיר. אנחנו רוצים לשנות ולפעול אחרת, אך אנחנו במידה רבה כלואים בדברים שהפנמנו בתרבות וקשה לנו לשנות. מכאן נגזרת הטענה שברוב המימדים תרבות משתנה מאוד לאט.
המשמעויות החברתיות שמצטרפות לפעולות היומיומיות שלנו והאופן שבו זה נעשה מאוד שונות בין חברה לחברה. למרות שהצרכים הפיזיים שלנו אחידים האופן שבו פועלות חברות על מנת לקיים את הצרכים האלו שונה בין חברה לחברה.
קיים קשר בין ההיבטים הביולוגיים לתרבותיים – אך רוב השוני הוא תרבותי וצומח לאורך שנים, השוני מתמסד והופך לאופי בלתי נפרד מהחברה.
אחת השאלות המרכזיות :
- הסוציולוגיה מבקשת להבין תרבויות בהקשר שבו הן נוצרות ומשתנות ולא לשפוט אותן – להניח שתרבויות שונות זו מזו אך לא להבין תרבות אחת לפי תרבות אחרת.
- יחסיות תרבותית מול אתנוצנטרית – אנחנו רוצים להניח שתרבויות שונות זו מזו מבלי לנסות להבין תרבות אחת באמצעים של תרבות אחרת, אך אנחנו נופלים בזה רבות ואנחנו אומרים על דברים שהם "תרבותיים" ו"לא תרבותיים".
- דפוסי אינטראקציה בין רוב למיעוט:
1)פלורליזם: שונות עם שוויון
2)הטמעה: המיעוטים מאמצים את התרבות השלטת
3)בידול (סגרגציה): הפרדה פיזית וחברתית. ערבים ויהודים בישראל. (“קציר" כנקודת תפנית?)
4) רצח עם: השמדה שיטתית של קבוצה אחת בידי אחרת – השמדה פיזית/ השמדה תרבותית (אנוסי ספרד)
