חלק (1), (2), (3), (4), (5), (6)
כאמור, תת-תרבויות נעורים הן תוצר של מפגש בין אלמנטים מעמדיים ואלמנטיים של דור. הפרטים המרכיבים תת-תרבויות כבר נמצאים במסגרת חווית המציאות של המעמד שלהם מבחינה חברתית, גיאוגרפית ובייחוד תודעתית, והם במקביל פוגשים גם בתרבות ההגמונית דרך מוסדותיה ה"קשים" (כמו המשטרה) וה"רכים" (כמו בתי הספר, מערכת הרווחה וכו'). בתווך הזה של הדיאלקטיקה המשולשת (מעמד, דור, הגמוניה) נוצרות תת-תרבויות הנוער מתוך התמודדות עימו. לטענת חוקרי אסכולת בירמינגהם, הם לוקחים אלמנטים השייכים לתרבות המעמדית שלהם ומתאימים אותם לחוויה שלהם בתור דור מובחן. הם משאלים נקודות מיקוד מהתרבות המעמדית, כמו למשל יחסים בין-מגדריים או שאלות של טריטוריה ומחברים אותן עם נקודות מיקוד חדשות משלהם והשימוש שהן עשו באלמנטים התרבותיים וההקשרים התרבותיים הזמינים להן.
תת-תרבויות נוער זוהו באופן מסורתי דבר אטריביוטים חיצוניים כמו לבוש, סגנון, טעם מוזיקלי ומקומות מפגש. פיל כהן מנה ארבע מאפיינים כאלו: לבוש, מוזיקה, טקסים ולשון ייחודית. אך מאפיינים כאלו לבדם אינם יוצרים תת-תרבות, אלא אופן האימוץ והטיפול בהם שמהווים דרך ייחודית של "היות בעולם" (אם להשאיל מונח מהיידגר).
חלק מההסבר לעלייתן של תת-תרבויות נעורים קשור בעלייתה של תרבות השפע והגידול במשכורות שהגיע קודם לדור הצעיר של מעמד הפועלים לפני שהשפיע על הוריו, אך גם בכך לבד אין בכדי להסביר את עלייתן של תת-תרבויות הנוער, ולמרכיב זה יש לצרף את התפתחות שוק המוצרים המכוון במיוחד לקהלים צעירים. תעשיות אלו סיפקו את חומרי הגלם לתרבויות הנוער שעשו בהם טרנפורמציה לכדי סגנון אותנטי. טרנספורמציות בררניות אלו כללו הקנייה של משמעות מחודשת למוצרים אלו שלא הייתה בהם מלכתחילה. למוצרים יש תמיד משמעות שניתנה להם על ידי התרבות (ההגמונית), ותת-תרבויות הנוער לקחו את המוצרים האלו אך הבנו אותם עם משמעות משלהם שהייתה חתרנית, ובכך ביטאו את התנגדותם וההתרחקות שלהם מההגמוניה. הוצאה של מוצרים מהקשר או צירופם עם מוצרים אחרים בלתי שגרתיים משמעה לשנות את המשמעות התרבותית שלהם. כלומר, תת-תרבויות נעורים עשו מה שנקרא בבלשנות "מעתק סמנטי" של מוצרי צריכה. המעתקים האלו לא נוצרו באופן אקראי, אלא שיקפו ובה בעת יצרו את הדרך שבה תת-התרבות השקיפה והתייחסה אל המציאות. הדרך שבה עיצבו תת-תרבויות את המוצרים, כמו גם הפרקטיקות, שלהן הייתה הומולוגית לנקודות העניין והאידיאולוגיה שלהן (למשל השיער המגולח של "סקינהדס" שהתקשר לתפיסות הגבריות שלהם). ההתגבשות של סגנון ופרקטיקות ייחודיות כמובן שימש בכדי לבסס את גבולותיה של תת-התרבות ולהבדיל אותה מקבוצות אחרות או חברת הכלל וכך עוצבה זהותן של תת-תרבויות הנעורים כנגד "אחרים" ועל ידי שלילתם.
חוקרי אסכולת בירמינגהם מציעים סכמה בסיסית לניתוח תת-תרבויות נוער הבנויה על מבנים שקובעים את התצורה של החברה והיחסיים המעמדיים למוסדותיה, תרבות המהווה את היחס של קבוצות אל המבנים האלו וביוגרפיות המהוות את הדרך האינדיוודואלית של כל אדם בהקשר המבנים והתרבות.
