היסטוריה פוליטית של זמננו: גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון
לאחר עליית הנאצים לשלטון, שלב חיסול הדמוקרטיה בגרמניה היה של כמה חודשים. לא השתמשו יותר בכלים הדמוקרטיים כי פשוט הפרלמנט לא היה קיים יותר. הנאצים העבירו את מערכת הבחירות לשיטה של משאלי עם – שהיו משאלים של תמיכה בנאצים ובמדיניות שלהם. אחוז התמיכה עם ההתייצבות הכלכלית במשאלי העם בגרמניה הנאצית הלך ועלה מאוד – בסביבות ה-80%.
זאת אומרת, היטלר לא ירד מהשלטון בגלל שהעם הגרמני גילה אופזיציה נחושה. העם הגרמני תמך פעם אחר פעם בהיטלר.
זאת מכיוון שעד מלחמת העולם השנייה, ועד שהתחילו לשלם את המחיר על המדיניות הנאצית – העסק נראה מצוין. גרמניה יצאה מהר מאוד מהמשבר הכלכלי הגדול. אף ארה"ב הייתה צריכה לעומתם את מלחמת העולם השנייה כדי לצאת מהמשבר. האינדקסים של היציאה של גרמניה מהמשבר אומנם התחילו לעלות לפני שהיטלר עלה לשלטון – כנראה בגלל שהגרמנים מסודרים וחרוצים מאוד, בגלל איכות התעשייה והמערכת הפיננסית. אך ברגע שהיטלר עלה לשלטון, הוא פשוט מגביר את היציאה, לוקח את שך (שדמה לקיינס בתפיסותיו, אולי תלמידו) כשר אוצר, שידע אילו פתרונות לתת. התהליך של החימוש והרחבת התשתיות התעשייתיות והצבאיות הולך מעולה עם הצרכים של הגרמנים של אז.
בשביל שגרמניה תוכל לחזור למצב שהיה לפני מלחמת העולם הראשונה – לוקח עד שנת 38, אז האינדקסים הכלכליים חוזרים לנורמה. יחסית – מהר מאוד. תוך 5 שנים חוזרת ללפני המשבר הכלכלי העולמי, והיא הראשונה בעולם לעשות זאת, והיא עושה זאת בעיקר בכוחות עצמה. כלומר, היטלר מצליח להוכיח את מה שהוא אומר –שהגרמנים מסוגלים, שהם מעצמה וכו'.
