מדינה יהודית ודמוקרטית בפרספקטיבה של מחלוקת
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
לקבוצה יש מקום מרכזי בעיצוב מהותו של האדם. ייתכנו יחסים מורכבים בין קבוצות. מתקיימת הבחנה בין מי שמשתייך לקבוצה ומי שאינו חבר בקבוצה, שלרוב משתייך לקבוצה אחרת. בנוסף עולות סוגיות בנוגע לזהות המכריעים בשאלות הללו. מחקרים על קבוצות מעידים כי גם במישורים הטכניים שבהם מתקיימת חלוקה, נוצר אינטרס קבוצתי, כמו בין כיתות בביה"ס.
מדוע יחסים בין קבוצות הם מורכבים?
אנחנו מדברים על קבוצות שייכות עמוקות, רחבות וארוכות זמן, שמעניקות משמעות לאדם – קבוצות נותנות משמעות. כשיש שתי קבוצות שמעניקות משמעות, מודגש השוני של כל קבוצה. הקבוצה מעוניינת לשמר את השוני שמבדיל אותה משאר הקבוצות, תוך חיים נפרדים. אם המשתנה היחיד הינו השוני, לרוב לא קמה בעיה משמעותית. אולם, כאשר ישנו שוני לצד יחסים של רוב ומיעוט, או טענה להיררכיה בין בקבוצות, המתחים מחריפים. אם נוסיף למשוואה הזו מחסור (קרקע, משאבים, מזון וכו'), לקונפליקט בין הקבוצות מתווספת סוגיה של כח וחלוקת משאבים.
שוני, יחסי רוב ומיעוט, היררכיה ומחסור הם המאפיינים המניעים יחסים בין קבוצות. לכך ניתן להוסיף גם מימדים היסטוריים, שאיפות לאומיות ופערים אידיאולוגיים.
הקטעים שנקראו לקראת השיעור מדגישים את הצורה הרגשית פסיכולוגית שמתפתחת בנוכחות של סכסוכים ארוכים, מתמשכים, עמוקים, בהם יש קושי אינהרנטי למצוא פתרון.
סימן טוב אומר כי סכסוכים כאלה מאופיינים בהתחפרות בעמדות וראיית הסכסוך כמשחק סכום 0. במקרה כזה יש להבחין בין כמה גישות –
- גישה כוללת – ניסיון ליישב את הסכסוך תוך שאיפה להגיע לפיוס ולפתור את טעמי הסכסוך.
- גישה חלקית – ניהול הסכסוך.
השאלה האם סכסוך בשל לפתרון או ראוי רק לניהול היא שאלה קריטית. זאת, בהנחה האופטימית כי יש שאיפה כזו מצד הצדדים (לנהל או לפתור את הסכסוך). אולם, לעיתים הצדדים לא ירצו לפתור או לנהל את הסכסוך, מכיוון שלצדדים יש מוטיבציה להיות unmanageable.
ברטל דן בצורה שבה צדדים מגיבים לקיומו של סכסוך. הוא מונה גורמים שיוצרים אצל צדדים לסכסוך עמוק וניסו לפתור אותו ולא הצליחו מנגנונים פונקציונאליים לסכסוך. לכן המנגנונים הללו נועדו לחיות עם הסכסוך. ככל שיש יותר מנגנונים למחייה עם הסכסוך, כך השאיפה לנהל את הסכסוך או לפתור אותו קטנה, וההיפך.
כך נוצר מלכוד – מנגנון חזק מדי למחייה עם הסכסוך עלול להקשות על הפתרון של הסכסוך, מכיוון שהוא הופך את הסכסוך לנסבל. מנגנון חלש מדי עלול לגרום להפסד בסכסוך. על מנת לנהל את הסכסוך, נדרשת החלשה של המנגנונים הללו. אולם, מנגד עולה טענה כי ההחלשה משרתת את האויב ומטרותיו. הניתוח הזה נכון גם לסכסוכים אקוטיים אחרים, כגון גירושין או סכסוכי עבודה. נראה כי במקרים כאלה נדרש מפשר, שיוביל את הצדדים למוצא מהסכסוך.
