מבוא להיסטוריה עולמית: השלכות המהפכה החקלאית

מבוא להיסטוריה עולמית: השלכות המהפכה החקלאית

מבוא להיסטוריה עולמית – סיכומים

השלכות המהפכה החקלאית

(1)    מעבר מחיי נוודות לישיבת קבע

(2)    גידול דמוגרפי: מ-7 מיליון ל-250 מיליון

(3)    התפשטות מחלות מדבקות

(4)    הכבדת נטל העבודה

  • הלקטים ציידים מספקים את צרכי עצמם. החקלאים הם חלק מרשת מסחרית מורכבת.
  • גידול האוכלוסייה:

א.      יותר אוכל – הסיבה המרכזית: באמצעות חקלאות אפשר להשיג הרבה יותר קלוריות לשטח.

ב.      יולדים יותר: מעבר ליישובי קבע סייע ביכולות לתמוך בילד קטן מה שאפשר ללדת יותר. הלקטים-ציידים ע"פ הערכות ילדו אחת ל-4 שנים בגלל הקושי בגידול ילד קטן.

ג.        תמיכה בזקנים: אפשרות לתמוך ביישובי קבע – סטטיסטית תוחלת החיים ירדה במעט, בגלל שהמון תינוקות וילדים מתו בשנים הראשונות לחייהם (כ-50% מתו עד גיל 5-10)

תוחלת חיים ואיכות חיים

  • הרבה חיו עד גילאים מאוחרים יותר: אפילו 70 שנה. אם מישהו כבר הגיע לגיל 20 הסיכוי שלו להמשיך לחיות לגיל מאוחר הוא גבוהה.

(5)    הרעת התזונה האנושית

  • מוות עצום של תינוקות וילדים:

א.      תת-רעב: רב החקלאים סובלים מתת-רעב.

ב.      אוכל לא מגוון: 80% מהקלוריות מגיעות רק מצמח אחד (אורז, חיטה, תפו"א, תירס – תלוי באיזור) בעוד לקטים ציידים אכלו אוכל מגוון. תזונה של דגנים הורסת הרבה יותר את השניים.

ג.        מחלות: ביות בעלי חיים גרם למחלות קשות שלא היו בימי הלקטים ציידים (חיו מעט אנשים ועברו בין מקומות ולא נשארו ליד הזבל).

  • ·         איכות חיים ירודה ביחס ללקטים-ציידים.

–          מגיל 40 שנות החיים הנוספות של החקלאים היו קשות מאוד: (גם הרבה מחלות וגם בגלל העבודה הקשה שעבדו כל החיים). הם הצליחו לחיות יותר בגלל שיכלו לתמוך בהם, הם לא היו צריכים ללכת הרבה וכד'.

–          לקטים ציידים הגיעו לגיל 40 במצב מעולה, וברגע שהתחילו מחלות הם התדרדרו מהר ומתו יחסית מהר.

  • המומיה של פרעה אמנחותפ השלישי: מת בשנות ה-40. סבל מבעיות שיניים וחניכיים קשות => אכילה של דגנים גורמת לעששת, דלקות חניכיים ומחלות שיניים.

(6)    פריחתה של התרבות החומרית לאחר המהפכה החקלאית

  • רכוש מפסיק להיות נטל כבד.
  • הפיתוי ליצירת מותרות חומריות הוא אדיר.
  • העלייה בכמויות הרכוש לוותה בשינוי בעולם המנטלי.
  • ·         שינוי הפסיכולוגיה האנושית: בני האדם מפתחים זהות ורגשות לרכוש. גן עדן להיסטוריונים וארכיאולוגים. פיתוח רכושנות.

(7)     הופעת ה"מומחים" (experts):

  • הופעה של סוג חדש של בני אדם שהולכת וגדלה. הם לא עובדים בחקלאות ומתמחים בפעילויות אחרות: אמנות, מסחר, מנהל, רפואה, כדרות, כהנים וכד'. עם ההיסטוריה המומחים הולכים ומתפתחים.
  • מומחים לא ידעו יותר בסה"כ, הם ידעו יותר על תחום ספציפי. היום המצב מוקצן, יודעים המון על הצ'פצ'יק של הקומקום ופחות על השאר.
  • היקף הידע הגדול ביותר בהיסטוריה היה של החקלאים: ידע אדיר על עולם החי והצומח, על הגיאוגרפיה של עשרות קילומטרים, על הכנת כלים (כלי צור – לוקח 4 דק' לעשות וכמה שנים ללמוד), רפואה (גבס פרימיטיבי, צמחים וכד').
  • בהתחלה כ-5% מהאוכלוסייה הם מומחים, לאט לאט הם מתרבים.
  • ההיסטוריה עוסקת במומחים, ולא ביצרני המזון: שושלת מינג התחילה ממומחה לניהול אנשים (למרות שבהתחלה היה מייצר מזון. במאה ה-20 רב האנשים הם מומחים, עד המאה ה-20 רב בני האדם הם מייצרי מזון.

(8)    הופעתם של מרכזים תרבותיים

  • מקדשים, ארמונות מבצרים.
  • ·         מרכזים בהם צוברים, מייצרים ומחליפים מידע.
  • ·         מחליפים סחורות.
  • ·         מחליפים בני זוג.
  • ·         רב האנשים חיו בכפרים קטנים (רק 10% חיו במרכזים התרבותיים).
  • ·         ההיסטוריה שייכת למרכזים התרבותיים.
  • ·         ההיסטוריה עוסקת באחוז קטן של בני אדם (המומחים) ובאחוז קטן של הגיאוגרפיה.
  • ·         איפה בני האדם חיים: בני האדם חיו ב-2% מכדור הארץ (בני האדם חיו ב-7% משטח היבשת של כדור הארץ, והיבשת היא 29% משטח הכדור כולו).

(9)    עלייתו של העתיד

  • ·         שינוי פסיכולוגי-תודעתי לאחר המהפכה החקלאית (מלבד העלייה של הרכושנות): הדאגה לעתיד לבוא.
  • ·         גם לקטים ציידים חשבו על העתיד. בריתות חברתיות נכרתו למשך שנים, נקמות הבשילו למשך שנים. יש מחשבה כלכלית כלשהי על העתיד (יישון בשר, הקפאת בשר בקרח במקרים שבו צדים כמויות).
  • ·         הרבה המכריע של הייצור של הלקטים ציידים הוא לשימוש מיידי. אין טעם להשקיע עבודה בהווה בשביל העתיד.
  • ·         איכרים עובדים וחיים בשביל העתיד: הם עובדים היום בשביל עוד שנה ועוד שנתיים.

–         הכלכלה החקלאית מבוססת על מעגל ייצור עונתי.

–          שנים "רעות": שנים רעות הם תופעה נפוצה, ולכן צריך לעבוד כדי לשמור מזון למקרה של אסון (בצורת, אסונות אקולוגיים).

–         משל הנמלה (שעובדת קשה בקיץ וחם לה בחורף – איכר) והצרצר (שמנגן וכיף לו בקיץ, ומת בחורף – הלקט-צייד שחי בשביל העכשיו)

  • ·         הדאגה לעתיד מצליחה לגרום לבניית ממלכה/אימפריה/מפעלים כלכליים גדולים: אנשים בונים מבצר, בית, וכד' בגלל התודעה והמחשבה על העתיד.
  • ·         הכישלון ההיסטורי של המהפכה החקלאית:

–         הגידול הדמוגרפי האדיר משאיר גם את הדור הבא רעב.

–         נוצרים ממלכות/אימפריות שלוקחים לאיכרים את כל עודפי המזון שלהם.

מבוא להיסטוריה עולמית: השלכות המהפכה החקלאית

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: